אמהות Developy שואלות... חודש 9

סגנון הישיבה העולה מתיאורך, מוכר גם כישיבת צפרדע או ישיבת  W.  ישיבת W, הינה ישיבה בה שתי רגליו של התינוק מכופפות אחורה והישבן מונח על הרצפה, בין שתי ברכיו כפי שנראה בתמונה למטה.
ישיבה ממושכת במנח W , עלולה להשפיע על תבנית התנועה המתגבשת אצל בתך בשלב זה, ובין היתר באיזור מפרקי הירכיים ואף לגרום למופע של רגליים עקומות.
לכן, במידה וזו צורת הישיבה היחידה שבתך משתמשת ומכירה, מומלץ לסייע לה ללמוד צורות ישיבה נוספות, כגון:  ישיבה על העקבים וישיבה צידית - תוכלי להרחיב ולראות תמונות של סגנונות ישיבה בכתבה אבני דרך התפתחותיות - חודש 7. 
על מנת לעשות זאת, כאשר בתך יושבת ישיבת  W, מקמי רגל אחת שלה קדימה, כך שרגל אחת נשארת כפופה לאחור והשנייה כפופה או ישרה קדימה. הקפידי בכל פעם לעשות זאת עבור רגל ימין ושמאל לסירוגין.
בתרגול זה, את למעשה מסייעת למערכת  שיווי המשקל של בתך לבסס צורות ישיבה יעילות יותר עבורה.

בשאלתך נגעת בנקודה מאוד חשובה והיא התפתחות מהירה.
חשוב לדעת שהתפתחות מהירה מאוד היא ההיפך המוחלט של התפתחות איטית מאוד ,(עיכוב בהתפתחות), שני אלה מהווים קצוות הדורשים התייחסות שונה. כולנו מתרשמים ומתפעלים מתינוק שמתפתח מאוד מהר, שבגיל 6 חודשים הוא כבר שולט בזחילה, יושב, ואולי אפילו כבר עומד. יחד עם זאת, ולמרות שהתפתחות מהירה יכולה להיות תקינה לחלוטין, לעיתים היא יכולה לרמז לנו על קושי מסויים, שעליו מפצה התינוק בהתפתחות מהירה מאוד, וזה דורש התייחסות. 

מתיאורך ותחושותייך, חוסר היכולת "להוריד הילוך" במהלך שעות הערות של בתך, עשוי לנבוע מחוסר יכולת השרירים שלה להרפות מה"טון" הגבוה שבו הם מצויים רוב שעות היממה - במידה שכך הדבר, אזי המערכת כולה נמצאת בסטרס שבא לידי ביטוי בתזזיתיות הגוף.

בפועל, אין צורך לדכא התפתחות מהירה, וגם אין אפשרות אמיתית ורצון לעצור את התינוק מלהתפתח, אבל אפשר ומומלץ לנסות ולמצוא דרכים לסייע לו להירגע.

כל תינוק הוא אינדיבידואל, ויירגע בדרך אחרת, ואחת השיטות שאתן לך לנסות היא דרך המגע העמוק, שהינו בעל חשיבות רבה בתחומים שונים, וכאן תפקידו להקנות לבתך אפשרות להרפות את שריריה וגופה כתוצאה מהמגע - לצורך כך, תוכלי להיעזר גם בסרטון התפתחות התינוק - יצירת קשר עין, מגע עמוק וביסוס גבולות הגוף - אמנם בסרטון מככב תינוק צעיר בהרבה מבתך, אך אין באמת גיל למתן המגע והתרגילים מתאימים בהחלט.

מאחר שבתך בת 9 חודשים ודיי פעילה, נסי להקנות לה מגע  בזמן פעילות שמצריכה ממנה ריכוז וחוסר תנועה, עד כמה שאת יכולה - לדוגמה: בזמן הקראת סיפור.

בנוסף לכל מה שנאמר, שוב אציין ואומר כי ישנם תינוקות שנולדים עם טמפרמנט כזה הדורש או מאפשר להם ,(תלוי מאיזה כיוון מסתכלים על זה), להיות בתזוזה יותר מתינוקות אחרים. הדבר יבוא לידי ביטוי  ביכולת לחקור דברים, יותר מתינוקות אחרים, וכך גם להתפתח מהר יותר באופן יחסי .

בכל מקרה, המלצתי היא כן ללמד תינוקות המתפתחים בצורה מהירה דרכים להגיע למצב של רגיעה והרפייה, ובכך לאפשר את האיזון בין פעילות למנוחה.

התפתחותם של תינוקות נעשית בשלבים, כאשר כל שלב הוא הבסיס לשלב הבא. יחד עם זאת, חשוב לדעת, כי ישנם תינוקות המקדימים שלב אחד ואז חוזרים לשלב הקודם לו - וזה אכן נפוץ יותר סביב אבני הדרך ישיבה ועמידה.

במילים פשוטות, ישנם תינוקות שנוח להם קודם להיעמד, ומהעמידה הם לומדים כיצד לשבת, ולזחול, (ועבורם זהו מצב תקין), אך חשוב לעקוב ולראות שאכן התינוק עושה זאת, ובמקרה הזה, לומד גם לשבת ולא מדלג על שלב חשוב זה.

בשאלתך את מתארת מצב בו בנך עושה ניסיונות לזחול על שש ואף לשבת, אך ללא הצלחה. במידה והוא החל התנסויות ישיבה וזחילה על שש בימים האחרונים, אפשרי לו זאת כמה שיותר, כלומר: ספקי לו סביבה נעימה ובטוחה, בה הוא יכול להמשיך ולהתנסות בזאת ככל שחפץ ועודדי זאת, לצורך כך תוכלי להיעזר בתרגילים לעידוד הזחילה המופיעים בסרטון התפתחות התינוק - הכנה לזחילה והעברות משקל. 

במידה ובנך עושה ניסיונות אלה כבר מעל חודש,  במקרה זה כן אמליץ לך לבחון אפשרות של קבלת הדרכה אישית המותאמת לצרכיו.

בגיל 9 חודשים, עבור חלק מהתינוקות, נבחין בשינויים התנהגותיים הקשורים להתפתחות הקוגניציה, בינהם שינויים נוכח ההבנה של עקרון "קביעות האוביקט" וההבנה שאנחנו נשארים "קבועים" וקיימים גם מחוץ לחדר, מה שבתורו עשוי להתבטא בסימני "חרדת נטישה" אצל התינוק - לשימושך הרחבה על אבני דרך התפתחותיות אלה בלחיצה כאן.  בהתייחס לשאלתך, אנו ההורים נחווה בדיוק את מה שאת מתארת - התינוק לא "משחרר" אותנו, וזקוק לנוכחותינו כל זמן שער, (יום ולילה) - וזה אף מחריף ומתעצם בסמוך לשעת ההירדמות. 

בשלב הזה, המלצתי היא כן לאפשר לתינוק את חוויית הביטחון בנוכחותך בחדר בעת שעושה נסיונות להרדים עצמו, ולבסס אותה ככל שיידרש - אם אכן חרדת הנטישה באה לידי ביטוי הוא צריך כעת ביטחון ואת מהווה את אחד הספקים הבלעדיים שלו לבטחון בשלב זה.

לכן, אפשרי הירדמות של התינוק כאשר אחד ההורים נוכח בחדר, ליד מיטתו, בשילוב מגע וליטופים, ולאחר מספר ימים שבהם התינוק נרדם ללא התנגדות במיטתו כאשאר יושבים לידו,השלב הבא יהיה לשבת לידו ללא מגע.

אם הוא בוכה ומבקש מגע, ללטף קלות על מנת להרגיע, לתת לו ביטחון, וכשנרגע- להפסיק את המגע.
בשלבים הבאים תהיה התרחקות פיזית ממיטתו בהתאם לשיתוף הפעולה של התינוק ובהתאם לרמת המוכנות שלו, כלומר: הכיני לכם כסא ליד הדלת, או בקצה של המיטה, ובעצם הישארו נוכחים בחדר אך לא ממש ליד מיטתו של התינוק.

לאחר מספר ימים, שבמהלכם תהליך הכניסה לשינה הינו "חלק" באופן יחסי, (להוציא שיקולים של בקיעת שיניים, מחלה או כל "משבש שגרה" כזה או אחר),  בעוד התינוק מנסה להרדים עצמו, ונראה שישנה מגמה חיובית ונראה שאם תישארו בחדר לצידו יצליח במשימה, צאו מהחדר והיכנסו לסירוגין, לא יותר מ- 3 פעמים להרדמה.

הכניסה והיציאה מהחדר מאפשרת לתינוק, עם הזמן, להבין שאינכם רק יוצאים, ושתחזרו בשלב זה או אחר, ושאתם עדיין נמצאים שם עבורו כל הזמן, גם אם לא פיזית לידו בחדר - מחשבה שהוא מסוגל קוגניטיבית להכיל אותה עכשיו ומאוד מרגיעה אותו.  
לאחר מספר ימים של תרגול יציאה וכניסה, אתם עשויים להבחין שאמנם חזרתם לחדר אך הוא נרדם - הם כאלה חמודים כשהם ישנים...

ומה לגבי הבכי?

במהלך התרגול, אם התינוק בוכה, תמיד תנו מענה לבכי, אל תשאירו אותו בוכה לבד וזאת על מנת לא ליצור תחושת תסכול וחוסר אמון בכם - כך תשיגו את המטרה ההפוכה מזו שלכם ולא תנסכו בטחון בתינוק להירדם במיטתו בלעדיכם.

המטרה אינה להילחם בחרדת הנטישה, אלא ללמד הרגלים אחרים, להבין ולהכיל אותה ואותו כאשר הוא חווה אותה - להזדהות עם התינוק שחווה אותה לראשונה בחייו.

היכולת להבין שזה טבעי וזה יעבור, ובמקביל להיות קשובים לתינוק ולשדר לו שאנחנו כאן כל הזמן עבורו גם אם אנחנו בחדר השני - תקל משמעותית על שני הצדדים. 

במידה ואתם נתקלים בקשיים שאינם מאפשרים לכם להתקדם בתהליך, אמליץ לכם להסתייע ביועצת שינה על מנת לעשות תהליך נכון ומקצועי שיישא תוצאות לאורך זמן, ועשוי למנוע תסכול מיותר.

סביב גיל 9-10 חודשים תינוקות עשויים להתחיל להביע ניצני עצמאות וזה דבר שיש לטפח.
בתחום התפתחות התזונה, זה יתבטא בכך שיהיו מעוניינים להאכיל את עצמם, בעזרת הידיים או באמצעות כפית מתאימה, ובכך גם בין היתר, להרגיש בטחון במזון הנכנס לפיהם ולבחור אותו כל ביס מחדש - מתוך מה שמוגש להם בצלחת.  

זהו שלב חשוב מאוד בהתפתחות האכילה ובהתפתחותו הרגשית של התינוק, כעת הוא רוצה ללמד את עצמו ולדאוג לצרכיו התזונתיים, וזהו דבר חיובי והכרחי.

על אף התסכול שלנו ההורים, (בלכלוך שעל הרצפה, בארוחות הפחות משביעות ובעצם הנסיון לנהל ארוחה מתחילתה ועד סופה באופן כללי), קיימת חשיבות רבה בשלב ביסוס העצמאות של התינוק, וזאת במטרה לאפשר לו ללמוד את מיומנויות האכילה הנדרשות, לחזק את תחשות הבטחון שלו סביב שולחן האוכל המשפחתי ולאפשר לו התקדמות נוספת בהתפתחות האכילה,(ממש כשם שלא נמנע מהתינוק נסיונות להעמד באופן עצמאי  - לא נכון יהיה  למנוע ממנו את הרצון לעצמאות באכילה).

כפי שעולה משאלתך, ייתכן ובתך הגיעה לשלב זה, ולכן המלצתי אלייך היא ראשית, לאפשר לה לאחוז בכפית משלה במהלך הארוחה, (פרט לכפית שאת מאכילה עימה), ובמקביל לחשוף אותה למזונות במרקם שיאפשר לה לאחוז בו, (מה שמוכר גם כ"אוכל אצבע"), ולהכניס אותו לפה לפי התזמון שהיא מחליטה  - לצורך כך תוכלי להסתייע במודל ארוחה זוגית ואוכל אצבע.  

רעיונות למזונות שניתן להגיש כ"אוכל אצבע" תוכלי לראות בטבלה מסכמת תזונה - חודש 9.  

על מנת לאפשר לבתך לשבוע בארוחות - במקביל לאכילת מזון אצבע, המשיכי להאכיל במזונות הטחונים והמוכרים לה.

ככל שתצליחי לשמר אוירה נעימה ומאפשרת תוכלי לעבור את השלב הזה ללא מתח או מאבקי שליטה סביב שולחן האוכל, ותופתעי לגלות את שיתוף הפעולה העולה מצידה.

ראשית נזכור כי בגיל הזה חלק מארוחות התינוק הן תמ"ל או הנקה, שהן ארוחות נוזליות ברובן, ו"נחשבות" בסה"כ נפח הנוזלים שהתינוק צורך, להוציא בחשבון ימים חמים במיוחד או כאלה שהתינוק עושה בהם פעילות גופנית מאומצת.

סביר שכמות הנוזלים שבתך מקבלת מארוחות התמ"ל או ההנקה בשילוב שתיית מים, מספקת את צורכיה, כמו גם עבור תינוקות רבים נוספים, אך יחד עם זאת תמיד יש להיות מודעים ולעקוב אחר סימני התייבשות, (שתן, חיוניות, רוק בפה ,דמעות בזמן בכי), במידה ואת חוששת לכך, ובכל מקרה של ספק יש להתייעץ עם רופא הילדים - לנוחיותך הרחבה בנושא סימני התייבשות בתינוקות כאן.

על מנת לעודד את בתך לשתות מים, המשיכי להציע לה 2-3 פעמים ביום באופן יזום, ובמקביל הניחי תמיד בסביבתה הנגישה את בקבוק המים, כחלק אינטגרלי מיתר המשחקים - עם הזמן היא תגדיל את נפח השתייה בעצמה - עקבי בסבלנות.

שתיה ממותקת או בטעמים זהו הרגל שיש להמנע ממנו, על מנת לא לסגל עבורה הרגלים שבהמשך תרצי להוקיע.

בנוסף תוכלי להרחיב על מים ומשקאות אחרים בכל מה שחשוב לדעת על משק המים בתינוקות. 

תינוקות נדרשים לתפריט מגוון הכולל את כל אבות המזון, (ממש כמונו), אולם בשונה מאיתנו - מערכת העיכול הקטנה של התינוק מצריכה התאמה מעט שונה בדגש על כמויות ועל הרכבים ובשנה הראשונה לחיים מרבית תזונת המוצקים של התינוק מבוססת על פירות וירקות - מזונות אלו עשירים בסיבים תזונתיים - המעודדים יצירת סביבה חיידקית טובה וכן מעוררים את מערכת העיכול.

על מנת להמנע אצל תינוקות מריבוי יציאות ,(שאיתן עשויים לצאת גם רכיבים "טובים" כמו מזון שטרם התעכל ובתוכו ויטמינים מנרלים ואנרגיה), אין צורך בשלב זה לבסס את תזונת בנך על דגנים מלאים שאחד האפקטים שלהם הוא ריבוי יציאות. יחד עם זאת חשפי את תינוקך לדגנים, אך כעת העדיפי לבנים, (על מנת להקל על מערכת העיכול), ובמקביל חשפי אותו גם למלאים בכמות מועטה מאוד וזאת על מנת ליהנות מיתרונות החשיפה המוקדמת למגוון רחב של מזונות. 

עד גיל שנתיים הציגי מזונות מסוגים שונים של דגנים - לבנים ומלאים ,(למשל להגיש מנה של פסטה שיש בה פסטה לבנה ופסטה מדגן מלא), וסביב גיל שנתיים תוכלו להגיש מנות זהות גם בהרכב הסיבים לכל בני הבית.

גיוון מקורות החלבון, (כמו מוצרי בשר קטניות), בהחלט עשוי להתאים גם לתינוק - ועל מנת לספק כמות ברזל וחלבון טובה הגישי כמות של כ 50 גרם בשר בקר/ הודו או לחלופין כמות של כ 2-3 כפות של קטניות ,(עדשים, גרגרי חומוס, אפונה ושעועית), לאחר השרייה ובישול.

כל תינוק הוא אינדיבידואל ולכן ודאי שעשוי לאכול פחות או יותר מהכמות המומלצת. תוכלי לקבל רעיונות וגיוון בטבלה מסכמת תזונה - חודש 9.