
מודל "ארוחה זוגית" ומעבר ל"אוכל אצבע"
לקראת גיל 9-10 חודשים, (ובמקביל להתפתחותו הרגשית של התינוק), תינוקות רבים יביעו בצורה כזו או אחרת רצון לאכילה עצמאית שיכול להתבטא בסירוב אכילת מזונות ממרקם טחון חלק באופן פתאומי ובלי אזהרה מוקדמת לכך.
פתאום ארוחות ש"זרמו" באופן משביע רצון, (ומשביע את התינוק), הפכו למשא ומתן איתו או אף סירוב אכילה של המזון הטחון שנראה כה אטקרטיבי עד לאותה נקודה...
אחת הסיבות העיקריות לתופעה זו נעוצה בעובדה שמידת מעורבותו של התינוק בהאכלתו במזון הטחון למרקם חלק היא מועטה, מאחר שבחלק מהמקרים אינו לוקח חלק פעיל בהאכלה עצמה, או עושה נסיונות להאכיל את עצמו עם היד או עם כפית משלו, ורוב הארוחה מוגשת לתינוק ע"י המאכיל בכפית...
וזה כבר פחות מוצא חן בעיניו...
צילום: Shutterstock
כחלק מהתקדמות התינוק לעבר השתלבותו בתפריט הביתי ולהתפתחותו הרגשית הכירו את המושג הבא:
"ארוחה זוגית" – ארוחה שבה התינוק והמאכיל לוקחים חלק פעיל בהאכלה - ההורה אחראי למזון שיוגש בשולחן ואילו התינוק מעורב בקצב ההאכלה, בבחירת המזון מתוך הצלחת ובפעולת האכילה עצמה, הוא אינו רק מואכל אלא גם מאכיל את עצמו ובכך מועבר לו המסר כי רצונותיו לעצמאות מתקבלים בברכה.
על מנת לפתח את מיומנות ההאכלה העצמאית יש לשנות בהדרגה את המרקמים,
ישנן מספר דרכים לעשות זאת:
-
מעיכה בעזרת מזלג של מזונות שמאפשרים זאת, כמו ירקות מאודים או מבושלים.
-
טחינה גסה של מזונות שאתם מורגלים לטחון אך לא נטחן עד כדי מרקם חלק לגמרי.
-
חיתוך מזונות רכים לקוביות או רצועות קטנות.
לכל אלו ניתן להשתמש בירקות שאתם משתמשים למרק הטחון ולהוסיף להם עוד לגיוון, לשימושכם לצורך כך טבלה מסכמת תזונה - חודש 9.

צילום: Shutterstock
השינוי במרקמים חייב להיות מותאם לתגובת התינוק ורצונותיו וכמובן להיעשות באופן מבוקר ומדורג.
על מנת להוריד את הסיכון לחנק יש לשנות את המרקם בתחילה למזון מעוך או טחון גס ורק אז למזון רך החתוך לקוביות או רצועות.
חשוב לדעת כי זה השלב הבא עבור התינוק, מעבר ממרקם חלק למרקם גס יותר - זה הכיוון ולשם אנו שואפים.
תינוקות רבים עשויים להגיב בפרצוף "מופתע" ואף בתגובת "סלידה" לשינוי המוצג להם , אולם אין זה אומר שזוהי אכן סלידה ויתכן כי זוהי תגובתם הנורמלית למרקם החדש והמפתיע.
כל עוד אין הם מביעים סירוב על ידי סגירת הפה בכי או הסטת הראש , ניתן להמשיך ולהציע את המרקם הגס יותר במקביל להאכלה במרקם הטחון - ובדגש על מתן אפשרות לתינוק להתנסות ולחקור את המרקם החדש בעצמו...
ההתנסויות החוזרות הן שיאפשרו לתינוק ללמוד את טכניקת ההאכלה ושיפור המיומנות, אך כמובן שבשלב זה יש להמשיך ולבסס את עיקר נפח הארוחה על המזונות הטחונים במרקם חלק אותם רגיל התינוק לאכול, על מנת שהתינוק יישבע מצד אחד מהמזון הטחון ובמקביל יוצגו לו המזונות במרקם גס לשם תהליך הלמידה.
אכילת מזון במרקם גס יותר תאפשר לתינוק שכלול ופיתוח מיומנויות לעיסה ובליעה של המזון כחלק ממעבר ל"אוכל אצבע".
"אוכל אצבע" – המושג כולל בתוכו מזונות המוגשים בגודל ובמרקם המתאים לאחיזה ע"י יד התינוק והמאפשרים לו אכילה עצמאית, (כמו גם מזון החתוך לקוביות או רצועות).
כחלק מתהליך מעבר בין המרקמים השונים - שילוב "אוכל אצבע" יגיע בהמשך ישיר לחשיפה למרקמים גסים יותר, בהתאם להיענות התינוק ויתבצע תמיד בהשגחה מלאה.
ננפץ מיתוס קטן על הדרך...
תינוקות בשלב הזה אינם זקוקים לשיניים לשם לעיסה, החניכיים של התינוקות חדים מאוד ומסייעים בפעולת הלעיסה, ולכן אין צורך להמתין להופעת השיניים לפני הגשת מזונות גסים וגם "אוכל אצבע".
דוגמאות לאוכל אצבע: לביבות, (לחצו כאן למתכון), ירק מבושל או פרי בשל ורך חתוכים לקוביות או רצועות, לחם ומאפים.
מהלך הארוחה יהיה במודל זוגי - כזה שהתינוק אוכל "אוכל אצבע" באופן עצמאי כשמוכן לכך, ואתם במקביל ממשיכים להאכיל בכפית מזון במרקמים גסים יותר בהדרגה.
מצב זה ייצור חוויה נעימה ומשותפת במהלך הארוחה מחד ויאפשר לתינוק לשבוע ולא להיות תלוי רק בהאכלה שלו את עצמו מאידך.
בתיאבון...

