בסוף כולם הולכים !

"אז מה יש כל כך לדאוג? בסוף כולם הולכים!" 

אם אתם הורים לתינוקות שממש עכשיו מתנסים בהליכה בתמיכה, וודאי שמעתם את המשפט לא פעם. אז מה באמת יש כל כך לדאוג? ולמה אנחנו לא יכולים לחכות בסבלנות שהדברים פשוט יקרו מעצמם? בשורות הבאות ננסה להסביר מהי התפתחות תקינה בהקשר של הליכה עצמאית, מתי, (אם בכלל), צריך לדאוג - ואיך נקבל את הבחירות הנכונות הקשורות לצעדים הראשונים של ילדינו.

אז למה אנחנו כן (קצת) דואגים?

ככה!

מישהו פעם אמר לי ש"תינוקות הם שק של חרדות", בהתחלה זה נשמע מזעזע אבל עם הזמן למדתי להבין למה הוא התכוון - אנחנו פשוט דואגים כי ככה אנחנו בנויים.

אבן הדרך הנחשקת של הליכה עצמאית מביאה את התינוק שלנו צעד משמעותי קדימה, הוא כבר לא זקוק לנו במאת האחוזים על מנת להתנייד ממקום למקום, ובאופן מסויים הופך מתינוק קטן לילד.

אז ראשית, בואו נוודא שהוא עושה את זה בצורה נכונה -

בעולם המונחים המקצועי "תנועה תכליתית" היא תנועה לצורך מסוים, במקרה שלנו, תנועת ההליכה תכליתה יצירת תנועה ממקום למקום, ו"תנועה יעילה" היא תנועה מדויקת שנעשית תוך השקעת מינימום אנרגיה והשגת תוצאה מקסימלית.

המקדימים ביותר יתחילו בהליכה עצמאית בגיל 11 חודשים, כאשר רוב התינוקות יתחילו ללכת סביב גיל שנה ושלושה חודשים, טווח הגילאים עבור אבן דרך זו הוא בין 11-18 חודשים.

מטרתנו כהורים ללמד את התינוק לבצע את התנועה התכליתית, (ההליכה במקרה זה), בצורה שתדרוש ממנו השקעה של מינימום אנרגיה, ובכך תהיה יעילה - לכאורה מדובר במשימה פשוטה, אך בפועל קיימות מספר תופעות שעלולות לשבש מטרה זו:

• גמישות יתר - גמישות יתר במפרקי הירכיים, או לחילופין במפרק הקרסול, עלולה לעכב רכישה של שלבי ההתפתחות השונים, החל מזחילה, דרך ישיבה, ועד לעמידה והליכה. תינוקות המציגים גמישות יתר יילכו בפישוק רחב מאוד ויתקשו באיזון הגוף, מה שמקשה משמעותית על ההליכה והופך אותה לחוויה פחות נעימה עבורם.
  
  

• הליכה על קצות האצבעות - ישנם תינוקות שלא משתמשים בכל כף רגלם להליכה אלא דורכים רק על קצות האצבעות. זוהי בהחלט הליכה פחות יציבה ויעילה. בעת ההליכה על התינוק להשתמש בכל כף הרגל שלו, כך שמשקלו עובר מהחלק האחורי של כף הרגל אל חלקה הקדמי, וצדי כפות הרגליים מאזנים אותה.
  
  

• הליכה על הצד החיצוני או הפנימי של כף הרגל - בדומה להליכה על קצות האצבעות, ישנם תינוקות הדורכים בעיקר על הצד החיצוני של כף הרגל או לחילופין על צידה הפנימי.
  
  

• קושי ניכר בשמירה על שיווי משקל - תינוק שמרבה ליפול בזמן ההליכה וזאת לאחר מספר חודשים שהוא מבסס ומתנסה בה עוד ועוד, במקרה כזה נרצה גם לשלול בעיית ראייה או שמיעה.
  
  

• הליכה נוקשה - הליכה יעילה מחייבת יכולת להפריד בין התנועות של כל המפרקים לאורך הרגל. תינוקות המתקשים בכך נעים בקשיחות רבה, (עם מעט "כיפופים" של המפרקים השונים לאורך הרגל), עלולים שלא להיות מסוגלים לבצע פעולות תוך כדי עמידה ומתקשים להתכופף או לעבור מעמידה לישיבה.
  
  

בכל אחת מהאינדיקציות הללו, מומלץ לפנות לגורם מקצועי מתאים, לקבלת הדרכה אישית בהתאם לתמונה ההתפתחותית הכוללת.

אז להמשיך לדאוג או פשוט להמתין בסבלנות?

פעולת ההליכה מהווה מעין  שלב מסכם לכאורה ב"אוניברסיטת שלבי ההתפתחות".

אני משתמשת במילה "לכאורה" כי ברור שתהליך ההתפתחות המוטורית ממשיך הרבה מעבר לגיל שנה, אך אין ספק שהשנה הראשונה היא משמעותית מאין כמוה, ואבני דרך רבות נרכשות בה הן בתחום ההתפתחות המוטורית ובתחומים נוספים רבים.

חשוב להבין כי פעולת ההליכה מאגדת בתוכה המון פעולות קטנות שהחיבור של כולן יחד, הוא זה שיוצר את פעולת ההליכה.

על מנת ללכת, (סביר שכבר שכחתם…), צריך התינוק להיות מסוגל לשלוט על מספר רב של פעולות הקורות במקביל, וזוהי משימה לא קלה בהחלט!

לכל זה תוסיפו את המימד הרגשי הכרוך בהליכה ויציאה לעצמאות, וקיבלתם לכם פעולה מאתגרת אף עוד יותר....


בשורה התחתונה - ההמלצה שלי היא שכשתינוקכם מגיע לשלב זה, גלו סבלנות ועירנות שיבואו לידי ביטוי בכך שתתנו לתינוק את הזמן הדרוש לו, ובאותה נשימה היו ערים למתרחש, ורק אם מרגיש שהוא "תקוע" בשלב מסויים, (מתרגל אותו מס' חודשים ללא שינוי), או פשוט מפחד ממש, שקלו האם יש צורך בהדרכה אישית מגורם מקצועי מתאים.
 

טיפים לעידוד הליכה תוכלו למצוא בקישורים הבאים:

טיפים התפתחותיים - חודש 11

טיפים התפתחותיים - חודש 12

עזרים התפתחותיים - חודש 11

עזרים התפתחותיים  - חודש 12