עששת הגיל הרך - כיצד נמנע ממנה מהשן הראשונה?
רופאת שיניים מומחית לילדים
עששת הגיל הרך, המוכרת גם בשם "עששת הבקבוק", מופיעה אצל כ- 10% מהפעוטות עד גיל 3 שנים - כאשר הגיל המינימלי להופעתה הוא עם בקיעת השן הראשונה, ומכאן נובע השוני בין תינוק לתינוק.
הטיפול בשיניים בגילאים הצעירים מאוד, (ברוב המקרים מתחת לגיל 3 שנים), הוא בדרך כלל מורכב ויקר, מאחר שלרוב נעשה תחת טשטוש או בהרדמה כללית נוכח גילו הצעיר של הילד.
החדשות הטובות הן שאפשר וניתן למנוע תופעה זו לחלוטין – ובצורה זו לשמור על בריאות הפה של הקטנטנים למנוע מהם עוגמת נפש ומאיתנו הוצאות מיותרות. בשורות הבאות אתן לכם מידע על התופעה, סימניה והגורמים לה. כיצד תוכלו כמשפחה להמנע ממנה, ועוד כמה טיפים יעילים...
מהי עששת הגיל הרך ?
עששת היא מחלה תהליכית חיידקית המתרחשת בחלל הפה, (קריוס ובקטוס וכל הסיפור הזה?
הכל אמת :)…), התוצרים הסופיים של תהליך המחלה הם למעשה ה"חורים" שאנחנו מכירים כל כך טוב, והם בתורם גורמים לכאב, רגישות ובעיקר עדיף שלא היו מופיעים מלכתחילה.
בתינוקות, בשלב הראשון וברוב המקרים בשיניים החותכות העליונות, התהליך יתחיל כפס לבן השונה מהגוון הכללי של השן, והוא מופיע על גבי השן עצמה ומתחיל בחלק שסמוך לחניכיים. ניתן להתרשם מהתופעה בתמונה בהמשך.
חשוב לזכור! בפה 20 שיני חלב הבוקעות בהדרגה בשלוש השנים הראשונות ומשמשות את התינוק שהופך לפעוט במשך למעלה מעשור לחייו, וזה לא מעט. השן החלבית האחרונה בפה נושרת רק בסביבות גיל העשרה המוקדם (12-13שנים), וזו אחת הסיבות לחשיבות הרבה בשמירה על שיני חלב.
סיבות נוספות לשמירה על בריאות הפה בקטנטנים, היא שבעיות בשיני חלב מנבאות בהרבה מקרים גם על בעיות בשיניים הקבועות. בנוסף, הנבטים הקבועים, מהם תצמחנה השיניים הקבועות, ממוקמים בסמיכות רבה לשורשי שיני החלב. מהסיבה הזו למעשה כל פתולוגיה בשן החלב יכולה לעבור ואף להשפיע על התפתחות השן הקבועה.
בשלב הראשוני להופעת העששת, ובמידה שהשן הנגועה מאותרת בזמן, (מה שאפשרי לאבחון על ידי רופא שיניים מומחה לילדים היודע לזהות את התופעה בשלב כה מוקדם), הדבר הפיך וניתן לעצירה. נכון, קראתם נכון, הפיך וניתן לעצירה - וכאן גם טמונה חשיבותה הרבה של בדיקת בריאות הפה בגיל צעיר ועם בקיעת השיניים הראשונות, ולפני שיש בעיות פשוט למנוע מהן להופיע.
.
ומה קורה אם לא שמתי לב שתהליך העששת התחיל כבר?
אז במידה והתהליך ממשיך ולא הבחנו בו מכל סיבה שהיא, העששת תתפשט לחלקים נוספים באותה שן, ואף תמשיך במקביל לעבר שיניים נוספות בחלל הפה המצויים בסביבתה הקרובה והרחוקה, (ניבים וטוחנות).
עם הזמן, מוקדי העששת הלבנבנים משנים צבעם לחום בהדרגה, וזה גם הסימן שהעששת פעילה ונחשפות שכבות פנימיות יותר ויותר של השן הנגועה. במקרים קיצוניים התהליך עשוי להשפיע גם על בריאותן של השיניים הקבועות המתפתחות מתחת לפני השטח, אך בסמיכות לשיני החלב הנגועות.
בתמונה: ניתן לראות את ארבעת השיניים החותכות הקדמיות, נגועות בעששת, כאשר קווי המתאר הלבנבנים הם הנגעים המוקדמים יותר, והחומים המאוחרים וחמורים יותר.
בחלק מהמקרים, ובמצבים חמורים יותר נראה מראה של השיניים ה"אכולות" והשחרחרות, אשר גורר בתורו גם פגיעה אסתטית בחיוך - לא היה נעים גם לנו לחייך ולחשוף שיניים כאלו.
הרבה פעמים נזהה את העששת רק כשיופיעו סימנים מאוחרים כמו כאב, הופעת נפיחות מקומית או מוגלה.
בעקבות הכאב ואי הנוחות, הפעוט עשוי להמנע או להפחית באכילה ומשם הדברים רק פחות ופחות ברורים לכם ולכן כדאי לבדוק את חלל הפה היטב במקרים כאלו, כמו גם לשלול סיבות אחרות שעשויות לגרום לחוסר נוחות וכאב וכתוצר לוואי לירידה באכילה של הפעוט.
מהם הגורמים העיקריים לעששת?
התהליך העששתי מושפע מגורמים רבים. בפעוטות קיימים שלושה עיקריים:
1) פגיעה באיכות השן - שיני החלב נוצרות בפי התינוק בעודו ברחם, החל מחודש רביעי להריון.
מסיבה זו, למעשה כל מצב המייצר סטרס במהלך ההיריון כמו - מחלת חום של האם, תרופות מסוימות הנלקחות במהלך חודשי ההיריון, עשוי בתורו להשפיע על התפתחות השיניים של העובר ולפגוע באיכותן.
גם סיבוכים סביב הלידה כמו מצוקת עובר או לידה מוקדמת, מעלים את הסיכוי להתפתחות פגמים באמייל, שזו השכבה החיצונית ביותר של השן, ולכן פגים ועוברים הנולדים במשקל לידה נמוך, מוגדרים כקבוצת סיכון להתפתחות פגמים אלה.
בפועל, שן הבוקעת פגומה, (מאחר שנפגעה בשלב עוברי או בסמוך ללידה למשל), תהיה מחוספסת, קשה יותר לניקוי ובשל כך חיידקים יצמדו אליה ביתר קלות בניגוד לשן חלקלקה יותר. הצמדות והתבססות החיידקים על גבי השן הנגועה גוררת פירוק נוסף של האמייל ,(שמראש בוקע פגום), והתוצאה היא חורים בגיל צעיר מאוד.
2) חשיפה לסוכרים - הרגלי התזונה של התינוק משמעותיים גם הם - שתייה ממותקת מבקבוק, או בכל צורה אחרת חושפת את פה התינוק לסוכר המצוי בהם, כמו גם מזונות המכילים סוכרים רבים.
החיידקים המצויים בפה מתמחים בלקחת את הסוכר מהמזון והשתייה ולהפוך אותו לחומצה. החומצה מפרקת את השן, ובמידה והשן כבר פגומה החור יתפתח במהירות רבה. קיימת גם תופעה של עששת בהנקה או בתזונה המבוססת על תחליף חלב, עליה ארחיב בהמשך.
3) כמות החיידקים בפה - התינוק נחשף ומקבל את מרבית החיידקים המצויים אצלו בפה מהמטפל העיקרי שלו, לרוב מדובר באם מאחר שמבלה איתה את רוב זמנו. העברת רוק המכיל חיידקים בין האם לתינוק מתרחשת דרך "נשיקות רטובות", טעימות מאותה כפית, ליקוק מוצץ שנופל על הרצפה ומוכנס לפה התינוק ועוד.
כדאי לכם מאוד להמנע מפעולות אלה, ובמקביל לצמצם את כמות החיידקים בפה של האם, כלומר לשמור על הגיינה אוראלית מצויינת בפה האם מה שיוביל לכמות מועטה של חיידקים בפיה ופי התינוק.
ידוע היום כי קיים קשר ישיר בין כמות החיידקים אצל האם ובין כמות החיידקים של תינוקה.
כיצד ניתן למנוע עששת של הגיל הרך ?
עששת בגילאים הקטנטנים מוכרת גם כ"עששת הבקבוק" או "עששת הנקה" אולי גם מאחר שאחד הגורמים ההרסניים והנפוצים ביותר הוא שתייה מתוקה אשר מכילה סוכרים לפני ובמהלך הלילה.
דוגמאות לשתייה כזו הן: מיצים או מים ממותקים, שוקו, משקאות מוגזים ,תרכובות המזון לתינוקות, (תמ"ל), ואפילו המזון הבסיסי ביותר בטבע - חלב אם כולם מכילים סוכרים רבים.
במהלך שנת הלילה גופינו וגוף התינוק עובר מין תהליך של כיבוי, "Shut Down", המתבטא בהאטת הקצב של תהליכים שונים המתרחשים בו, כמו גם ייצור מועט יותר של רוק על ידי בלוטות הרוק.
מהסיבה הזו, במהלך הלילה מיוצרת ומופרשת כמות קטנה של רוק ביחס לשעות הערות, ומסיבה זו הוא גם פחות "שוטף" את הפה מהנוזל הממותק או מהחיידקים והחומצה שהם מייצרים. למעשה אין הרבה הבדל בין זה לבין לישון עם חומצה בפה כל הלילה, והיא פועלת ומפרקת את האמייל ופוגעת בשלמות השיניים בפה. (מי לא מכיר את ניסוי השן בתוך הקולה, שהיא חומצה בפני עצמה..)
בהתאם לגיל וצרכי התינוק, אם ניתן להמנע מאכילה במשך הלילה מה טוב. אבל, ובאופן טבעי תינוקות מקיצים משנתם לצורך אכילה במהלך שנת הלילה, אותה הם צריכים על מנת לגדול ולהתפתח (ואני לא מדברת על יקיצה מסיבה אחרת כמובן), ולכן אנסה לתת לכם כלים גם בהאכלות הלילה לתת מענה הולם לבריאות הפה של התינוק או הפעוט שלכם לעבר הזנת לילה בטוחה.
נתחיל בעובדה הבסיסית שתמיד חשוב לצחצח שיניים לפני השינה ואחרי ארוחת הערב - מהשן הראשונה.
במהלך הלילה, בין ארוחה לילית אחת לשנייה, ניתן להכין מראש לצד המיטה פדי גאזה רטובים, (במים שעברו הרתחה עד גיל שנה), ואחרי כל ארוחה נוזלית לעבור בעדינות עם פד הגזה על השיניים - פעולה זו מנקה את הפה משאריות החלב והסוכרים שמכיל, וכמובן שזה נכון גם עבור תינוקות יונקים אחרי כל הנקה.
אלטרנטיבה לפד גזה עשוי להיות חיתול טטרה עדין, שלעיתים זמין יותר בסביבה ויעשה את העבודה בצורה טובה גם כן.
מגיל 6 חודשים ואילך ניתן גם לשלב מעט מים בסוף הארוחה, (מים שעברו הרתחה עד גיל שנה וקוררו לטמפרטורת החדר), על מנת לשטוף את שאריות החלב מחלל הפה.
ולסיום, כמה טיפים נוספים...
1. צחצוח שיניים עם בקיעת השן הראשונה !!!! אני אישית מעדיפה תמיד עם מברשת בעלת ראש קטנטן ועדין עם סיבים רכים וצפופים כמו בתמונה הבאה:
בתמונה: דוגמה למברשת שיניים, בעלת צפיפות מתאימה של סיבים.
עם השן הראשונה וממש בקטנטנים ניתן להשתמש גם במברשת אצבעון מסיליקון כפי שניתן לראות בתמונה הבאה.
בתמונה: מברשת סיליקון המתלבשת על האצבע ומאפשרת מגע נעים יותר ועדין יותר לפה התינוק בשלבים הראשונים.
הסיבה לכך, היא קיומו של רפלקס ה-Gag ,(רפלקס ההקאה). בחודשים הראשונים לחיי התינוק, "נקודת העירור" של רפלקס זה מצויה בקדמת הלשון, ועם הזמן והתפתחות האכילה בשילוב החקירה האוראלית של התינוק, (שזה במילים פשוטות ההתעסקות של התינוק עם איזור הפה והכנסת כפות ידיו ואצבעותיו לפיו), הנקודה מתקדמת יותר ויותר לכיוון חלקה האחורי של הלשון.
כל תינוק הוא אינדיבידואל ותינוק אשר עבורו הנקודה עדיין ממוקמת קדמית באופן יחסי, עשוי להביע חוסר נוחות ניכר במגע של המברשת, (כמו גם לכפית האכלה במעבר למוצקים...), ואולי עבורו אצבע הסיליקון תהיה מתאימה יותר.
בכל מקרה, עבור שתי האפשרויות תדירות הצחצוח המומלצת היא פעמיים ביום. יש להתייעץ עם רופא שיניים מתי כדאי להוסיף פלואוריד, ועד אז לצחצח ללא משחה.
2. שמירה על הרגלי תזונה והנקה נכונים.
3. ביקור מוקדם ושגרתי במרפאה של רופא שיניים המומחה לילדים, המאפשר איתור של אותם גורמי סיכון שאנחנו לא נוכל לזהות בשלביהם המוקדמים כמו: פגיעה באמייל, התחלת תהליך עששתי, ריבוי חיידקים אצל האם ו/או הרגלי תזונה לא מתאימים.
באותו הביקור ניתן לזהות "נגע ראשוני", (אותו כתם לבן על גבי השן), שעדיין עשוי להיות הפיך, ובעזרת מריחת מוס או ג'ל מיוחדים לשלב, בבית ובמרפאה ל"הקפיא" את המצב ולמנוע התקדמות העששת, ואף במקרים מסוימים להביא לריפוי מלא.
חשוב לזכור! עששת הגיל הרך מופיעה אצל 1 מכל 10 תינוקות. באיתור מוקדם קל למנוע את המחלה ולאפשר חיוך בריא לאורך שנים שיבואו.
מה אומרת שנישאר בקשר? אם את בעניין, מוזמנת לעשות לנו לייק בעמוד של Developy
