יומנה של יעלה פרק NB - אני נולדתי לשלום!!!

נעים לי מאוד!  שמי יעלה ואני תינוקת שנולדה לאמא ואבא אוהבים, ושמחה מאוד להיות חלק מהעולם הנפלא הזה. אולי זה קצת מבלבל אז אני אבהיר נקודה - לא ניחנתי בכישורי על הכוללים יכולת ביטוי מילולית וכתיבה כבר מיום היוולדי, רק יצא שהתמזל מזלי, וסבתא שלי מיכל עושה זאת עבורי מאז שנולדתי ועד שהתחלתי ללכת…
אתם בוודאי שואלים את עצמכם מדוע היא כותבת יומן בשמי? התשובה לכך היא מכיוון שהיא מאוד מקווה שדרכי תוכלו לעזור ולסייע לתינוקות נוספים ואחרים, לתינוקות שלכם.
אני זכיתי בסבתא, שפרט לעובדה שהיא סבתא שלי, היא פיזיותרפיסטית  ועוסקת שנים רבות "בהתפתחות הילד" ומאוד מאוד חשוב לה שכל ההורים יהיו מסוגלים לקבל כמה שיותר מידע עלינו הקטנים שזקוקים לכל כך הרבה תמיכה, הקשבה והכלה…
אז הנה לפניכם כל מה שרציתי לומר ולא ממש הייתי מסוגלת...


אז הנה אני ממש עכשיו נולדת...

נעים מאוד עולם!!! ממש לפני כמה דקות נמסר לי ששמי הוא יעלה, והוא ממש מוצא חן בעיני.
נולדתי במשקל 2.800 קילוגרמים בבית חולים מאיר, עשיתי קצת שטויות במהלך הלידה מאחר והסתבכתי עם חבל הטבור פעמיים מסביב לצוואר, ובנוסף לכל שתיתי גם מים מיקוניאלים, (לא ממליצה…), כולם נבהלו כי היה לי קושי לנשום אך נראה כי הרופאים השתלטו על המצב, נתנו לי קצת חמצן ושכבתי חצי שעה באינקובטור.

קצת אחרי הלידה האחות רחצה אותי, זה היה לא ממש לרוחי איך שהיא עשתה את זה, אבל השתדלתי פשוט להביט בשקט על העולם הסובב אותי ושידרתי עסקים כרגיל.
האחיות לקחו אותי כל 8 שעות לבדיקה ואמרו להורים שלי שהרפלקסים שלי קצת פחות ברורים, אבל לי היה נעים וטוב, כי ביליתי עם אמא ואבא ועוד כמה אנשים, שהם ככל הנראה קרובים מאוד אליי כיוון שהרעיפו עליי ערימות של אהבה. אני חושבת שקוראים להם סבא וסבתא והיו שם גם נעמה ואורי, כולם ממש עזרו לאמא להעניק לי חום ולהיענות לצרכיי בכל רגע נתון -  ...and I like it.

ממש מהר למדתי לינוק. הייתי חייבת להתארגן על עצמי כי אני אמורה להשתתף בחתונה של דודה שלי, מה פתאום שאני אפסיד ארוע כזה מרגש?
בחתונה עצמה, הניחו לצידי אוזניי אטמי אוזניים והייתי במנשא רוב הזמן, ששמר עלי קרובה לאמא והגן עלי מכל האורחים שרצו לראות אותי ולהחזיק אותי - ותאמינו לי היו הרבה כאלה...

באחד הימים ממש אחרי שהגעתי הנה לעולם, לימדו את אמא שלי טריק נפלא: בכל פעם כשמסיימת להניק אותי לשאוב 5 דקות נוספות עם משאבת הנקה וכך להגביר את ייצור החלב עבורי, וזה נפלא כי בלילה אבא שלי נותן לי לאכול חלב שאוב בבקבוק - מה שמאפשר לאמא שלי לישון ולאסוף כוחות ליום המחרת.

אני חייבת לשתף אתכם שאני קצת מפונקת, אוכלת "מנה ראשונה" עושה את צרכיי מחליפים לי טיטול ורק לאחר מכן אני מוכנה להמשיך לאכול. וכמובן הכל חוזר על עצמו אחרי המנה השניה. ואז אני נרדמת לי בנחת. מאחר ונולדתי פחות מ-3 ק"ג אמא מעירה אותי כל 3 שעות לאכול.

"ששששששש.... אני ממש ישנה עכשיו.... " (צילום: מתוך האלבום המשפחתי)

באמבטיה הראשונה בבית ממש בכיתי, פשוט נורא נבהלתי. מזל שסבתא לא נבהלה ופשוט עברה לקלח אותי בשכיבה על הבטן כשהיא תומכת בי בעזרת ידה,  ושמעתי אותה מסבירה לאמא שבשכיבה על הבטן רפלקס "מורו" לא משפיע עלי ואני רגועה יותר - אני לא כל כך יודעת מה זה אומר, אבל מה שבטוח זה אכן גרם לי להרגיש נינוחה ורגועה יותר אז מבחינתי זה פנטסטי!

אה! ויש עוד פטנט, אמא שותה כוס מים אליה היא מטפטפת 5 טיפות של רסקיו שעובר אלי עם ההנקה ועוזר לי להתאפס אחרי הלידה הטראומטית שעברתי. כן היה ממש מפחיד - הרגשתי כאילו אני הולכת למות.


איך הזמן טס כשנהנים, כבר חלף לו שבוע...


עבר לו שבוע ואמא החליטה להתפנק לה בפיצה, אך לצערי יצא שאני י"שילמתי את המחיר" - היו לי כאבי בטן וגזים, ומרוב שהייתי עצבנית אמא כל הזמן חשבה שאני רעבה, כי רפלקס היניקה היה מאד מגורה ואני אכלתי ופלטתי... ובקיצור שתינו היינו קצת משוגעות. אני ממש מקווה שהיא לא תאכל יותר פיצה.
תוכלו להתרשם מרפלקס היניקה בסרטון הבא המדגים בכי של תינוקות קטנטנים כמוני כאשר הם בוכים כי מאותתים לרעב או גם רק נחמה והרגעה - הבכי שלהם מלווה ברפלקס היניקה - לחצו כאן לסרטון. 

כשאני קצת לא רגועה אני מאושרת שמחזיקים אותי על הידיים ועומדים... מצאו לזה אפילו שם: "מד גובה", כי ברגע שמתישבים אני מרגישה לא נוח ומתחילה לקטר. האמת שלא נעים לי שאני מעבידה אותם קשה
אך מה אפשר לעשות שאינני עצמאית ואני תלויה בהם בהכל?
אתם חייבים לנסות את זה רגע, שכבו על הגב, (בלי להרדם, אני יודעת שאתם ממש עייפים), ודמו מצב בו אינכם מסוגלים לעשות ממש כלום, אפילו לא לדבר או להושיט יד, לגרד, לנוע ממקום למקום, לאכול… 
כלל לא פשוט להיות תינוק חברים!

כמה אני אוהבת אוויר צח. להיות ליד דלת או חלון פתוח זה נעים לי ממש ומיד אני נרגעת. וכשאני רגועה אני מצליחה להרדם לבד. וכולם מאושרים… טוב הולכת לתפוס תנומה קלה, כל הדיבורים על אויר נעים עשו אותי ישנונית.... כבר מתגעגעת....