יומנה של יעלה פרק 10 - למה לבחור אם אפשר גם וגם?

נעים לי מאוד, למי שעדיין לא מכיר שמי יעלה ואני תינוקת שנולדה לאמא ואבא אוהבים, ושמחה מאוד להיות חלק מהעולם הנפלא הזה. אולי זה קצת מבלבל אז אני אבהיר נקודה - לא ניחנתי בכישורי על הכוללים יכולת ביטוי מילולית וכתיבה כבר מיום היוולדי, רק יצא שהתמזל מזלי, וסבתא שלי מיכל עושה זאת עבורי מאז שנולדתי ועד שהתחלתי ללכת…
אתם בוודאי שואלים את עצמכם מדוע היא כותבת יומן בשמי? התשובה לכך היא מאחר שהיא מאוד מקווה שדרכי תוכלו לעזור ולסייע לתינוקות שלכם.
אני זכיתי בסבתא, שפרט לעובדה שהיא סבתא שלי, היא פיזיותרפיסטית  ועוסקת שנים רבות בהתפתחות הילד ומאוד מאוד חשוב לה שכל ההורים יוכלו לקבל כמה שיותר מידע עלינו הקטנים שזקוקים לכל כך הרבה תמיכה, הקשבה והכלה…
אז הנה לפניכם כל מה שרציתי לומר ולא ממש הייתי מסוגלת...

חודש עמוס לפני...

אני בת 10 חודשים ממש היום ולמדתי להתיישב בעצמי! ולכן אין צורך להושיב אותי כרגע בצורה יזומה,  אני עושה זאת בדרכי המיוחדת כאשר אני זוחלת זחילת גחון ומתחשק לי לעצור ולהתיישב. בסרטון הבא תראו איך מישיבה אני עוברת צ'יק צ'ק לזחילה.

אני אמנם עדיין זוחלת על הגחון כל היום, אך פיתחתי מיומנות זחילה מדהימה ואני מגיעה לכל מקום במהירות הבזק.
במשפחה שלי צוחקים עלי שאני זוחלת "זחילה אינדיאנית", ואפשר כבר לגייס אותי לצבא, לא ממש אכפת לי שהם צוחקים, לי מה שקריטי בעיקר זה שאני מצליחה בדרכי שלי להגיע לאן שמתחשק לי.

כדי להיות יעילה אני מחזיקה חפץ בכל יד ועוד חפץ בפה, ובזמן האחרון אני "משוגעת על עיתונים" אמא מוצאת לי עיתונים צבעוניים ואני חוגגת וגם את זה תיעדתי עבורכם תכף תראו.....

למדתי לא להכניס את העיתונים לפה כדי שלא אחנק - אמא הסבירה לי כמה פעמים, וגם טעמתי קצת והבנתי שזה לא ממש טעים.. המשחק עם העיתונים מתנהל תמיד מול עיניהם של אבא ואמא, אפילו שאמא לימדה אותי הם עדיין תמיד משגיחים.

השבוע היו לי מבחנים בטיפת חלב, זה היה מלחיץ, כי האחות שאלה את אמא כל מני שאלות עליי ואמא בקשה ממני לעשות דברים, הראתי לה איך אני יודעת למחוא כפיים ולנופף לשלום, הפנים של האחות תמיד נראו לא מרוצות אבל אמא כל הזמן עודדה אותי נישקה וליטפה ואני הייתי מאושרת, מה יותר כיף מזה?

ומה אני עושה במהלך היומיום תשאלו?, מדלגת בין בירות אירופאיות מסתובבת בגלריות של אומנות ומוזיאונים… ובאמת של החיים כשאני מתעוררת מהחלומות אני משחקת לי בבית :), למשל בקופסא מלאה בפקקים מצבע וגודל שונה - שזה השוס של היום מבחינתי, לפחות ככה היה אתמול ותכלס גם הכי כיף לי.. .

אם משחק שאמא או אבא מציעים לי לא מעניין אותי, בלי לומר מילה אני מפנה את הראש הצידה ואמא מבינה שצריך לחשוב על פעילות אחרת כי זו בעצם הדרך שלי לומר לה בלי מילים שאני לא מעוניינת, וכמה כיף שהיא תמיד מבינה את השפה המיוחדת שלי.

אני משתדלת לזחול אחרי אמא לכל מקום שהיא הולכת, זה תמיד מעניין כי כשהיא נמצאת איתי בבית תמיד מתרחשת פעילות מעניינת. ואני מדברת על פעילויות ממש מגניבות כמו כביסה, בישול, שטיפת כלים… אמא משתדלת לא לנוח, לפעמים היא פשוט מושיבה אותי בעגלה או בכיסא האוכל מולה ואני כמו בסרט צופה במתרחש… בשבילי זה נעים אני לומדת דברים היא משוחחת איתי, מספרת לי על חוויות היום, ולפעמים שמה מוזיקה ברקע, לפעמים גם שרה לי ואפילו רוקדת...

עוד משחק שאני ממש נהנית ממנו הוא לשחק עם מים. למשל אמא שמה לי מעט מים בקערה ואני משחקת, נוגעת, משפריצה שופכת אבל אין מה לדאוג אמא אומרת שזה רק מים… אבל אף פעם אמא לא משאירה אותי לרגע לבד עם משחק המים - אז מבחינתי יש כאן עוד יתרון בלשחק עם מים אם אתם מבינים למה אני מתכוונת…

אמא לוקחת אותי לגן שעשועים או לדשא הגדול, להיות במחיצת ילדים אחרים, אני מאד נהנית לראות עוד תינוקות וילדים פעילים סביבי, (היות ואני ילדה בכורה והחברים שלי הם בעיקר המבוגרים: אבא, אמא, סבתא סבא ובני הדודים ואני זקוקה לקצת גיוון...), אני והילדים בגן השעשועים לא ממש משחקים אחד עם השני יותר אחד ליד השני, וכל אחד מתעסק בענייניו אבל אפילו כך תמיד נעים יותר להיות ביחד....

בכלל אני אוהבת שינויים תדירים באווירה ובמקומות שבהם אנחנו מבקרים ומשחקים אחרת אני משתעממת וצועקת קצת צעקות של מחאה, אני הרבה פעמים מנסה פשוט להגיד שבא לי לגוון...


שלושה שבועות טסו כמו כלום… ויש לי הפתעה נוספת

למדתי לטפס מדרגה, אני ממש יכולה לעלות מדרגות ל-ב-ד!!! זה גם אומר בגדול שאני יכולה לבחור מתי להכנס הביתה, ואם אתם זוכרים שאני "מתה" על להיות כמה שיותר עצמאית, אתם ודאי מבינים את גודל השמחה שלי.

אני עדיין לא זוחלת על 6 אך מכינה את עצמי לקראת זה, מבחינתי זה האתגר הבא!

הרי רק לפני שלושה שבועות למדתי להתיישב בעצמי, היום המדרגות, וכל יום מביא איתו הפתעות חדשות. אתם מוזמנים לחוות דעתכם, ושימו לב שמיד אחרי שאני עולה את המדרגה אני גם עושה חצי דרך לעבר ישיבה, לא התיישבתי ממש כי התחשק לי לנשנש קצת מהמקל שמצאתי בדרך…

בשביל לתרגל איתי מוטוריקה עדינה, אמא משחקת איתי במשחק ממש מגניב והוא מתחיל בלמצוא פיסת נייר ואז להתאמן עליה - כלומר לתפוס אותה בעזרת אצבעותי ולשחרר וכך חוזר חלילה שוב, דעו לכם שזה לא משעמם אותי לחזור על אותו המשחק שוב ושוב, בעיקר כשהוא חדש - ככה אני לומדת. אז מי אמר שהחיים כאן משעממים??? חייבת לזוז יש לי תור לבדיקת שמיעה עוד שעה ואני עדיין בפיג'מה… :)