כל מה שרצית לדעת על גמישות יתר בתינוקות ופעוטות...

גמישות יתר במפרקים, ( Hypermobility syndrome ), הינה תכונה מולדת אשר באופן יחסי נוטה להופיע יותר אצל בנות ביחס לבנים.
ברוב המקרים, גמישות במפרקים תבוא לידי ביטוי על רקע גנטי, ולכן ובעיקר אם חושדים בתופעה כדאי לדעת אם קיימת היסטוריה במשפחה אצל אחד ההורים או האחים. גמישות יתר לא בהכרח תתבטא בכל מפרקי הגוף אלא לחלוטין עשויה להופיע רק במפרק אחד כמו למשל במפרק הירך או מפרק כף היד.

אבחון של גמישות יתר מתבצע על ידי מומחה להתפתחות, כאשר הבדיקה היא גופנית ובסופה ניתנת הערכה על מצב השרירים והמפרקים הנבדקים בעיקר באספקט של טווח התנועה שהמפרקים השונים מאפשרים.
במילים פשוטות, וגם דרך עיניים שאינן מקצועיות יהיה ניתן לראות שמפרק מסוים גמיש יתר על המידה, לדוגמה - כף יד שמתקפלת ממש עד שאיו לה עוד לאן כתוצאה מגמישות במפרק של שורש כף היד.

רוב המקרים שאני רואה בטווח הגילאים הצעירים יותר, (בטווח של שנה ראשונה), הם גמישות במפרק הירך והקרסול. והסיבה לכך היא מאחר שגמישות במפרקים הללו עשויה להקשות על התינוק להיעמד על שש, להישאר במצב הזה ולהתקדם לעבר זחילה, (בעיקר מפרק הירך), ומעבר לעמידה והליכה עצמאית (בעיקר מפרק הקרסול). בצילום שלפניכם ניתן להבחין שמפרק הקרסול של רגל ימין אצל הפעוטה המתוקה נוטה ימינה יתר על המידה למרות שהברך שלה מופנית כולה לעבר הספה.

 
צילום: אלבום משפחתי

גמישות במפרקים כמו שורש כף היד ואזור חגורת הכתפיים פחות מקשים על התינוק להמשיך ולהתפתח ולכן ברוב המקרים יהיו מאובחנים בשלב מאוחר יותר וזה ייקרה סביב גיל  4-6 שנים.
אציין כי חגורת כתפיים חלשה ניתן לראות הרבה לפני אך היא לא בהכרח תצביע על על גמישות יתר.

הטיפול בגמישות יתר, (במידה והוא אינדיקטיבי מאחר שלא כל המקרים דורשים טיפול), מתמקד בחיזוק מערכות השרירים אשר עוטפות ו/או תומכות במפרק הגמיש, מה שבתורו יאפשר יציבות של המפרק ושליטה טובה יותר בתנועה שלו.

אז מה זה בכלל? אנטומיה פרק 1

בצורה הפשטנית ביותר, כל נקודת מפגש בין שתי עצמות או יותר בגופינו מכונה מפרק.
הביטו על כף היד שלכם, בחרו אצבע, כופפו וישרו אותה ושימו לב מכמה עצמות ומפרקים אצבע אחת מורכבת. (תשובה: 3 עצמות בינהן 2 מפרקים).

האלמנטים המצויים סביב כל מפרק ומייצבים אותו מכל הכיוונים כוללים את השרירים, מעטפת המפרק שמקיפה אותו, נוזלים שמצויים סביבו, רצועות, גידים וליגמנטים.
הרצועות, הגידים והליגמנטים הינם מבנים אמנם דקיקים וקטנטנים אך עשויים מחומרים חזקים ועמידים, לא שריריים, ותפקידם לחבר בין שתי נקודות או יותר על גבי העצמות שסביב המפרק - ובכך הם תורמים ליציבות המפרק.  באיור הבא תוכלו להתרשם ממבנה של מפרק הכתף. העצם השמאלית (הומרוס), היא זו ש"יוצאת" מהכתף ומהווה חלק מהזרוע, והימנית שייכת לכתף עצמה. המבנה האדמדם מציין רצועה/ליגמנט המחבר בין שתי עצמות המפרק, הורדרד את הקפסולה, קופסית המפרק שעוטפת את החלל שנוצר בתוכה ומכילה את הנוזל ומבנים נוספים. באיור מודגם גם קרע של רצועה, הכחלכלה, כדוגמה לנזק שעשוי להגרם למפרק בד"כ בעקבות טראומה.

הסיבה שהמפרק קיים היא לאפשר גמישות תנועתית, דמיינו שכל העצמות היו ישרות כמה מסורבל היה להתנהל, (אפילו לפינוקיו סבא ג'פטו הינדס כמה מפרקים…:)).

פריקת מפרק - היפרדות של שניים או יותר מהעצמות שמצויות במפרק מסוים, ברוב המקרים על רקע תנועה מהירה וטראומטית. זהו מצב חירום, המחייב טיפול רפואי ומאוד כואב. במקרים של פריקות חוזרות יש לטפל נקודתית במפרק ולייצב אותו. באופן טבעי תינוקות וילדים עם תכונה זו של גמישות יתר יהיו מועדים יותר לפריקות במפרקים הגמישים מאחר והמפרק פחות מיוצב. באיור הבא תוכלו להתרשם מדרגות חומרה שונות ועולות של פריקת מפרק הכתף.

גמישות יתר, כשמה כן היא. המבנים המייצבים את המפרק לא עושים עבודתם נאמנה ולכן הוא עשוי להיות גמיש יתר על המידה ובסבירות גבוהה יותר גם להתפרק.
אמנם הסיבה המקורית לקיומם של מפרקים היא לאפשר לגוף גמישות תנועתית, אבל מפרק שאינו יציב דיו מכל סיבה שהיא יהיה גמיש יתר על המידה ולכן עשוי להשיג את התוצאה ההפוכה.

לגמישות היתר עשויות להתווסף תכונות נוספות כמו היפוטוניה, ( Hypotonia).
היפוטוניה מתייחסת למצב בו בצורה גורפת לתינוק רמת טונוס שרירים נמוך, וברוב המקרים תבוא לידי ביטוי במיעוט וסרבול של תנועות. אלו ילדים שנראים רפויים יותר ומתקשים יותר להחזיק את עצמם. אין הכרח ששתי התופעות תופענה בו זמנית.
סימנים נפוצים של היפוטוניה כוללים: חולשת רצועת כתפיים, קושי בהתרוממות על הידיים במצבי הזחילה, הליכה מאוחרת ללא הסבר פיזיולוגי, קושי בהחזקת עיפרון בגיל מאוחר יותר.

ואז נשאלת השאלה - ומה רע בכך? אז יש לי תינוק גמיש!

אז קודם כל לא כל מקרה של גמישות יתר דורש איזה שהוא סוג של טיפול. ממש לא.
בנוסף, ובראיה לעתיד ניתן לתעל את היתרונות בגמישות היתר לפעילות גופנית נהדרת כמו ריקוד, בלט, התעמלות, יוגה, קפוארה ואמנויות לחימה נוספות -  בזירות הללו גמישות מהווה יתרון - כשרון טבעי מולד.

אינטואיטיבי לחשוב שמפרק שהוא גמיש יתר על המידה, פחות יציב ולכן עשוי להתפרק יותר בקלות וזה נכון בחלק מהמקרים.
לדוגמה: כתוצאה ממשחק עם הפעוט כך שהוא מורם מכפות ידיו או רגליו, או אפילו במצב של הליכה יד ביד עם הפעוט והוא מועד, וכדי למנוע ממנו ליפול משכנו והחזקנו את כף היד ומפרק המרפק נפרק.
מקרים של פריקות חוזרות גם הם אינדיקציה לנקיטת משנה זהירות במשחקים מהסוג שבדוגמה הקודמת וקבלת הדרכה מתאימה והנחיות מגורם מקצועי מתאים.

כמה דוגמאות נפוצות למקרים שכן דורשות התייחסות...

מגיעים אליי תינוקות רבים עם גמישות יתר אשר מהווה בסיס לעיכובים התפתחותיים רבים כמו תינוקות שמתעכבים בזחילה, ולא מכיוון שזה הקצב הטבעי שלהם שעשוי להיות איטי ביחס לממוצע אך לחלוטין תקין עבורם.
עיכובים נוספים שניתן לראות כתוצאה מגמישות יתר כוללים גם הרמת ראש דלה, הטיית ראש לצד אחד, איחור ברכישת שלב הישיבה, ישיבה שפופה וישיבת W בצורה בלעדית.
כתוצאה ממפרק קרסול גמיש קיימת נטייה של כף הרגל להתעקם. בנוסף ומאחר שהמפרק חלש יותר ומתקשה בהחזקת כף הרגל באוריינטציה המתאימה, קשה יותר לתינוק להשיג יציבה טובה במעבר לעמידה והליכה  .

בואו נזחל לאחת הדוגמאות הנפוצות...

מבין סוגי הזחילות זחילת שש היא דוגמה מצוינת להמחיש את הקושי המתעורר מגמישות היתר.
על מנת להתרומם מזחילת גחון לעמידת שש צריך התינוק לרכוש מיומנויות חדשות שיעזרו לו לשכלל את המיומנויות הקיימות שכבר יודע ותרגל.
גמישות יתר במפרק הירך עשויה להתבטא בפתיחה של הירכיים בזווית רחבה יתר על המידה, כזאת שתקשה על התינוק לרכוש שלבי התפתחות מוטוריים כמו זחילת גחון, זחילת שש, הליכה ואף עשויה להוביל גם לשימוש מוגבר בישיבת W .

אצל תינוקות אלה, נראה הרבה פעמים כי בשכיבה על הבטן וניסיון להתרומם לעבר עמידת שש, הברכיים מחליקות לצדדים והם למעשה לאט לאט, או מהר מהר, מוצאים עצמם שוב במצב של שכיבה על הבטן.
וכך, פעולות כמו עמידת שש וזחילת שש, שהן מאתגרות בלאו הכי, הופכות להיות מאתגרות עוד יותר עבור תינוקות אלה..

רק כדי להעביר את התחושה, נסו לשכב על הבטן, וממנח זה למעשה לעלות לעמידת שש בפעם הראשונה דרך כיפוף וקירוב הברכיים אחת לעבר השנייה - מי שעושה פילאטיס יצליח. לתינוק עם גמישות יתר זה יהיה קשה יותר.

ואם בא לי לשבת W?

.
צילום: Shutterstock

כאשר תינוק או ילד משתמשים בישיבה זו בצורה בלעדית הדבר בעייתי  מאחר שהסיבה לבחירת התינוק בסגנון ישיבה זה היא חולשה של הגב וישיבת W גורמת לו לחוש יציב ביותר ביחס לסגנונות ישיבה אחרים ולכן הוא בוחר בה. הבעיה היא שבישיבה זו תנועת מפרק הירך מוגבלת כמו גם רוטציה ותנועתיות נוספת בגב.  

דוגמה נוספת היא מעבר לישיבה. תינוקות בעלי גמישות יתר משתמשים בגמישות זו לצורך מעבר לישיבה. ברוב המקרים נוכל לראות כי התינוק ממצב של שכיבה על הבטן, פותח את רגליו לפיסוק רחב מאוד ואז דוחף עצמו בעזרת ידיו כלפי מעלה וכך מגיע לישיבה.
זו אכן דרך חכמה מצד התינוק לעקוף את הבעיה או לחילופין, שימוש נכון מצידו במשאבים הקיימים לו. יחד עם זאת זו דרך הרבה פחות יעילה וטבעית עבור התינוק למעבר לישיבה.

אז האם צריך לעשות משהו? ואם כן אז מה?

כפי שכבר צוין, גמישות יתר היא תכונה שנשארת עם התינוק גם כילד ומבוגר ולמעשה מלווה אותו, אותנו כל החיים.
הדרך להתמודד ביעילות עם תכונה זו, היא להפוך אותה ליתרון וטמונה בחיזוק וייצוב המפרקים הגמישים, כחלק משגרת חיים, מה שיאזן את המצב מאחר שיביא את המפרק למצב הדומה למפרק שאינו גמיש יתר על המידה ברמה התפקודית.

ההורים שמגיעים אליי מתחלקים לאלו המודעים לתופעה מעצמם כילדים או על רקע משפחתי אחר או כאלו אשר קראו וחושדים בגמישות יתר אצל ילדיהם. המקרים האחרים, בעיקר הקטנטנים, מגיעים עקב עיכובים התפתחותיים ואשר גמישות יתר, (במפרק מסוים או יותר), נמצאת הסיבה המקשה על היצר הטבעי של התינוק להמשיך ולהשיג את שלבי ההתפתחות המוטורית השונים. בכל מקרה וגם אם אין עיכובים התפתחותיים למיניהם, כן תמיד אמליץ לעודד חיזוק וייצוב של המפרקים הגמישים ובכלל.

בפועל, ובמילים פשוטות - לכל אורך ההתפתחות של תינוק עם גמישות יתר וגם במהלך הגדילה וההתבגרות של ילד כזה, תמיד נשאף לחזק את השרירים והמבנים הסמוכים, הרבה יותר מאשר אצל תינוק או ילד ללא גמישות יתר. השרירים המצויים סביב המפרקים מייצבים ומחזקים אותם, ולכן בעזרת פעילות גופנית ומגע יש אפשרות להגביר את הטונוס, העוצמה ולהגדיל את המסה שלהם ובכך את יכולתם לייצב את המפרק.


ונקנח בטיפ פרקטי...

תינוקות בעלי גמישות יתר צריכים את מרב ההזדמנויות להיות בתנועה ממש כמו אויר לנשימה.
לצאת לגינת המשחקים, לתת להם לטפס, בהתאם ליכולותיהם המוטוריות. גם מדרגות וג'ימבורי הן פעילויות נהדרות עבורם.  
אם זה תינוק שזוחל, הקפידו לתת לו לזחול כמה שיותר. כל תנועה מחזקת עוד ועוד את שריריו ועוזרת לו להתגבר על האתגר של גמישות היתר.

במידה ואתם חשים שגמישות היתר מעכבת את התפתחות תינוקכם, ואולי אף משפיע עליו מבחינה רגשית, (תסכול נוכח חוסר הצלחה), כדאי לקבל ייעוץ אישי מאנשי מקצוע מתאימים.


רוצים להישאר מעודכנים בתכנים נוספים מבית Developy? לחצו כאן ועשו לנו לייק בעמוד הפייסבוק!