Baby Led Weaning - מה זה? ואיך אוכלים את זה?
דיאטנית קלינית
שיטת Baby led weaning התחילה באנגליה במהלך שנות ה-30, על ידי ד"ר קלרה דיוויס, רופאת ילדים שחקרה מה קורה מבחינה תזונתית אם נותנים לתינוקות להאכיל את עצמם, או במילים שלה
..."what happens when you let children do for themselves”
המחקר שפרסמה ד"ר דיוויס ועל בסיסו השיטה שאנו מכירים היום הוא הראשון שנעשה בתחום זה.
בתקופה ההיא כבר כבר קיימת מודעות על הקשר ההדוק שבין תזונה להתפתחות התינוק, כמו גם להשלכות של חסרים בתזונה, והשפעתם על מהלך התפתחות תקין ואופטימלי.
אך כדי להגיע לכך שהילדים יקבלו את מה שהם צריכים, הגישה הרווחת הייתה ש"כל האמצעים כשרים" ולכן גישתה של ד"ר דיוויס הייתה מהפכנית לתקופה. מסיבה כלשהי, היא ראתה את התינוקות ככאלה אשר מסוגלים לבחור מה טוב עבורם.
בימים אלה, השיטה מיושמת בהיקפים משתנים במדינות שונות ברחבי העולם, אם נתסכל על העולם המערבי, ובחיתוך גס נראה את השיטה מיושמת בעיקר באנגליה.
באפריקה זו השיטה ככל הנראה היחידה אשר בשימוש מאז ומעולם.
לתינוקות יש העדפות למזון מסויים ואם נותנים להם הם יודעים לבחור מה טוב עבורם
לאפשר לתינוק להאכיל את עצמו בהגדרה, הוא איננו קונספט קל לעיכול, לא בשנות ה-30 של המאה הקודמת וגם לא היום. הרי אנחנו יודעים עד כמה חשובה התזונה להתפתחות התינוק ועד כמה חשוב שיקבל כמות מסוימת של קלוריות, חלבון, ברזל ועוד רכיבים החשובים להתפתחותו.
אם כך כיצד נוכל לסמוך עליו שיאכל את כל מה שהוא צריך מבלי להתערב?
זה בדיוק מה שגם היא חשבה ועל מנת לבדוק זאת, ד"ר דיוויס ערכה מחקר.
התינוקות שהשתתפו במחקר היו בתחילתו בני 6 חודשים.
במהלך המחקר, הוצעו לתינוקות בכל ארוחה פריטי מזון בתפזורת ממאגר של 33 מאכלים.
המאכלים הונחו לפניהם ולהם ניתנה בחירה חופשית ללקט מה שהם בוחרים. המאכלים שהוצעו לתינוקות היו בצורתם הטבעית, מעוכים, לא מתובלים ולא מעורבבים או מעובדים בצורה כלשהי, (לדוגמא לא מרק ירקות טחון), וניתן להם חופש מוחלט לבחור האם וכמה לאכול מכל מאכל.
אף אחד מההורים לא הורשה אפילו לרמוז איזה מאכל כדאי יותר, או לכוון באיזושהי צורה, אלא הם הונחו לשבת לידם בלבד בזמן שהם אוכלים.
הבחירות והכמויות שכל תינוק ותינוק בחר ולאכול נבדקו ותועדו עבור כל ארוחה, ובנוסף נלקחו בדיקות דם, שתן, צילומי רנטגן להדגמת דחיסות העצם, ומדידות גובה ומשקל.
אם נסתכל על המחקר בעין ביקורתית של ימינו, קשה יהיה לתקף את המחקר. קבוצת המחקר הייתה קטנה וכללה 15 תינוקות. במחקר היו חסרים נתונים כמותיים, והוא נערך על פני שש שנים, אך בחלקו האחרון המעקב התבצע על 2 תינוקות שנשארו מתחילתו.
ד"ר דיוויס בעיקר כתבה את מה שהיא ראתה. ונלקחו שם בדיקות רנטגן שלא היו מאושרות כיום לצורכי מחקר שכזה. למרות כל אלה, אני רואה חשיבות למחקר הזה, כמחקר תצפיתי-איכותי, שהיה הראשון והיחיד להביא צורת הסתכלות שונה ובריאה יותר על מערכת היחסים בין תינוקות ואכילה.
מי שמעוניין להעמיק יותר במחקר, אני ממליצה להיכנס לקרוא את המחקר המקורי בקישור אשר מופיע בסוף כתבה זו, הוא מספק הצצה מעניינת על איך התנהלו המחקרים לפני כמעט 100 שנה...
תוצאות:
בדיקות הדם שנאספו מהתינוקות שהשתתפו במחקר היו תקינות לבני גילם, והמשתתפים היו בגובה ומשקל תקינים.
דבר נוסף ומעניין לראות מהמחקר הוא הבחירות ושילוב המזונות בכל ארוחה שהיו שונים וייחודיים לכל תינוק ותינוק.
העיקרון שהנחה את ד"ר דיוויס היה שהגוף שלנו יודע בצורה אינסטינקטיבית מה הכי טוב עבורו, ויודע לבצע התאמות לתנאים, אם תרצו, כשם שהגוף שלנו "יודע" להזיע ביום חם כך הוא "יודע" מתי הוא רעב ועליו להתחיל לאכול ואילו מזונות לבחור ומתי הוא שבע ועליו לחדול, (מנגנון הרעב והשובע).
על מנת מעט לנסות ולהתחבר לעיקרון הזה, נסו להיזכר בפעם האחרונה שחוויתם קלקול קיבה או וירוס של מערכת העיכול, וסבלתם מהקאות או שלשולים. במצב כזה, הגוף אינו מאותת לכם בתחושות רעב, אינכם מרגישים תאבון כלל ואולי אף חשים דווקא בחילה.
אחד הסימנים לכך שהמצב משתפר, הוא תחושת הרעב שחוזרת פתאום וכאילו אומרת "הכל בסדר, חזרנו לשגרה, פתוחים לעסקים כרגיל".
האם זה אומר שעל ההורים "לשחרר" ולתת לתינוק או לילד לבחור לאכול רק מה שהוא רוצה? כן ולא.
התינוקות במחקר לא הונחו בשום צורה וידעו לבחור לבד על פי הצרכים שלהם וההעדפות שלהם.
הטריק היחיד במחקר? כל המזונות שניתנו היו מזונות בריאים ומזינים עבור התינוקות - שזה תמיד טוב!
צילום: Shutterstock
תינוקות יודעים לווסת לעצמם את הכמות שהם צריכים לאכול...
אוקי, אז נגיד ואנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שעדיף לתת לתינוקות כבר מחשיפה ראשונה למזון מוצק לאכול ולבחור לעצמם את האוכל שהם אוכלים מתוך מה שאנחנו מציעים על הצלחת, אז מה לגבי הכמות? הרי כשאנחנו "שולטים" במהלך הארוחה על ידי האכלה אקטיבית ומתוזמנת, פחות נופל לרצפה, יותר נכנס לפה, פחות לכלוך ובכלל העסק יותר בקונטרול.
במחקר שבדק את הקשר בין גודל מנה בארוחה לבין צריכה קלורית נמצא כי קיים קשר בין כמות הארוחות ביום לגודל המנה, ותינוקות שמספר הארוחות שלהם ביום קטן יותר, המנה שלהם בכל ארוחה תהיה גדולה יותר בהשוואה לתינוקות שיאכלו מספר ארוחות רב יותר עם נפח ארוחה קטן יותר לארוחה.
במילים פשוטות מהמחקר הזה לפחות עולה כי התינוקות מצליחים לווסת את צריכת הקלוריות שלהם לא משנה כמה ארוחות הם אוכלים במהלך יממה.
בשונה מרוב המבוגרים, אצל תינוקות מנגנון הרעב והשובע הטבעי איתו הם נולדים, עדיין עובד באופן תקין ולכן על ההורים לתת לתינוק לקבוע את הכמויות שצורך ולא להתערב. תוכלו להרחיב על מנגנון זה בלחיצה כאן.
פעולות כמו: הגבלה של כמות האוכל מסיבה כלשהי, או לחילופין "לגמור הכל מהצלחת" מתוך תחושה שהתינוק אכל מעט מדיי, עשויים לשבש לתינוק את מנגנון הרעב והשובע הטבעי והבריא שאיתו הוא נולד, כך שהתינוק יתחיל כל ארוחה עם סימני רעב ברורים ויסיים כשמציג סימני שובע.
למה כדאי לתת לתינוק להאכיל את עצמו?
היתרונות בשיטת Baby Led Weaning
- התפתחות רגשית - בעצם זה שהתינוק מסוגל לבחור בעצמו ויאכל את האוכל אשר הוא בחר ובכמות המתאימה לו, הוא לחלוטין לוקח חלק משמעותי בשליטה במהלך ואופן הארוחה. תחושת העצמאות סביב נושא האוכל חיונית להתפתחותו הרגשית ובצורה זו אנו גורמים גם להפחתת המאבקים סביב זירת האוכל, ואולי אף נמנעים מהם לחלוטין.
- ביסוס מנגנון הרעב והשובע - כפי שכבר צויין, כאשר התינוק אוכל בעצמו הוא לומד להרגיש ולהגיב לתחושת הרעב והשובע האישית שלו, ובהתאם יאכל גם את הכמויות הדרושות לו במרווחים המתאימים בין הארוחות.
- התפתחות התינוק באספקטים נוספים - המגע של המזון בפה, המרקמים השונים המוצגים לתינוק והתנועתיות בפה מסייעים לפיתוח מיומנויות אכילה כמו יכולת הלעיסה, וכן יש לו תפקידים נוספים בזירת היסות החושי והתפתחות ההשפה.
תפיסת המזון בעזרת כפות הידיים בהתחלה, והאצבעות בהמשך והבאתו לפה, הפעלת לחץ שונה על סוגי מזון שונים, יחד עוזרים לפיתוח מוטוריקה גסה ועדינה. - תחושה אישית - פיתוח הבטחון העצמי ותחושת המסוגלות האישית של התינוק, אשר חווה הצלחה בכך שמסוגל בעצמו להאכיל את עצמו עד לשלב בו הוא חש שבע.
- פרקטיקה - בשלב יחסית מוקדם עבור תינוקות להורים שבוחרים ליישם את השיטה הזו במעבר למזון מוצק, התינוק מסוגל מאכיל את עצמו באופן מלא, ואין צורך במבוגר שיאכיל אותו ניתן לקיים ארוחות משפחתיות בצורה קלה ונינוחה יותר.
- עוד קצת פרקטיקה - בבסיס השיטה נציג לתינוק את האוכל בדרך כלל בצורתו הטבעית עם מניפולציות מינימליות ולכן הכנת כל ארוחה היא קלה באופן יחסי ולא מצריכה שיטות הכנה מסובכות, אידוי, הקפאה והפשרה, כלים שונים ועוד.
צילום: Shutterstock
חסרונות השיטה
- היכולת לשחרר - להבין שהשליטה היא לא בידי ההורה. נשמע בנאלי אבל בעיני מדובר באחד המכשולים העיקריים בבחינת השיטה. וזה לחלוטין נורמלי והגיוני שתתעוררנה תחושות כאלו בתחומים שונים כמו גם כאן.
- הלכלוך ☺ - זה לחלוטין מטלה חזרתית ו"לא כייפית" במיוחד לנקות את איזור ההאכלה של התינוק פלוס רדיוס של קילומטר סביב ולא להאמין איך הצליחה הבננה להתפלח לפינת הספה שמצויה מרחק 5 מטר משולחן האוכל…
סימני מוכנות לתחילת החשיפה
עבור תינוקות המתחילים בשיטת Baby Led Weaning כדאי עוד יותר להקפיד על סימני המוכנות לפני שמתחילים. אם אינכם מרגישים בטוחים בכך שכל הסימנים נוכחים, ניתן להמתין ואין צורך למהר. סימני המוכנות עבור Baby Led Weaning דומים לסימני המוכנות הרגילים לתינוקות המתחילים אוכל מרוסק.
הגיל המומלץ להתחלה הוא 6 חודשים לפחות ולא לפני, ואלו הסימנים:
- החזקת הראש והצוואר בצורה יציבה – זו אחת הסיבות מדוע חשוב להקפיד להשכיב תינוקות על הבטן בכל הזדמנות שניתן.
- יכולת ישיבה עם תמיכה – בגיל שישה חודשים, תינוקות עדיין אינם מסוגלים לעבור למנח ישיבה באופן עצמאי. יחד עם זאת ולמהלך הארוחה, הם צריכים להיות כן מסוגלים לשבת עם תמיכה שלנו בלי "להישפך" לצדדים. תוכלו להרחיב בנושא בלחיצה כאן.
- פתיחת הפה וחיקוי המבוגרים בלעיסה - מראה על התפתחות האזור במוח שאחראי על למידה תוך כדי חיקוי. בתהליך למידה זה התינוק מרגיש תוך כדי התבוננות כאילו הוא זה שמבצע את הפעולות וכך לומד אותן, לכן חשוב שהם יראו אתכם אוכלים.
- יכולת תפיסה והבאת היד לפה - היכולת של התינוק לעשות תיאום הרמוני בין העין ליד ולפה.
צילום:Pixabay
באילו מזונות ראשונים נבחר להתחיל? כמה עקרונות ודוגמאות
- נתחיל עם ירקות ופירות - טריים, עם קליפה או חלק ממנה, חשוב לחתוך לחתיכות גדולות. מזון חתוך לקוביות עשוי לגרום להוות סכנת חנק, הכלל הישן והטוב תופס גם כאן, כל מה שנכנס לקופסא של סרט צילום, (אם מישהו עוד זוכר מה זה), הוא קטן מדי, לכן חישבו בגדול.
אוכל רך בחתיכה גדולה ונוחה לתינוק לתפוס ולהחזיק ולתת ביס בגודל של פיו. בחלק מהמזונות השארת הקליפה תקל על התינוק להחזיק. (כמו שרואים בתמונה הבאה) - בהמשך ניתן להוסיף עוף מבושל, חתוך לכיוון הסיבים, אל תחתכו חזה עוף לקוביות, שוב מחשש לחנק. בנוסף וכמקור חלבון מן החי אחר - אפשר להציע גם קציצות רכות.
- אורז וקטניות אפשר לבשל קצת יותר מדי, עד שיהיו מעט דביקים ואז ליצור בעזרת הדביקות שנוצרה מעין גושים שהתינוק יכול לגרוף אל פיו בעזרת כפות ידיו.
10 המזונות המושלמים להתחלה
- בננה - חתוכה לחתיכות גדולות בצורה שיהיה לתינוק נוח לתפוס ולהחזיק.
- אבוקדו – גם, חתוך לחתיכות גדולות, אפשר עם הקליפה -ובהמשך סרטון ממש מתוק שממחיש בצורה נוחה את אכילת אבוקדו בעיקר...
- אפרסק - חצוי, ללא הגרעין. אם לא ממש רך כדאי לאדות קלות.
- נקטרינה - חצויה, ללא הגרעין. אם לא ממש רכה כדאי לאדות קלות.
- שזיף - חצוי, ללא הגלעין. אם לא ממש רך כדאי לאדות קלות.
- בטטה מבושלת - בגודל נוח לאחיזה אפשר לתת גם עם הקליפה.
- דלעת - מבושלת, ניתן להגיש בחתיכה גדולה עם הקליפה לאחיזה נוחה/
- סלק - למרות כל הלכלוך, שווה.
- ברוקולי - עד כמה שזה נשמע מוזר ברוקולי הוא דווקא נוח מאוד בזכות "ידית האחיזה" שלו לידיים הקטנטנות. התינוק יאכל בעיקר את הראש הרך ולא את הגבעול.
- חציל - לאמיצים ולאלו שהגיעו עד כאן, למה לא לנסות משהו שירחיב את גבולות הטעם של הקטנטנים? לחתוך לחתיכות גדולות ולשים בתנור, להגיש עם הקליפה.
כמובן שכל העקרונות על בסיסם חושפים למזונות ראשונים בהתאם להמלצות משרד הבריאות חלים גם כאן. כמו: חשיפה מדורגת של כל רכיב מזוני בנפרד על מנת לשלול אלרגיה והצעת מעט מים שעברו הרתחה וקוררו בסוף הארוחה, כמו גם מזונות שאסור לחשוף אליהם עד גיל שנה כמו חלב ניגר ודבש.
בסרטון המקסים הבא, תוכלו להתרשם מהתינוקת הקטנה שהיא בת 6 חודשים, ואוכלת לראשונה אבוקדו. ניתן לראות כיצד מגישים לה את המזון מבחינת גודלו, עם חלק מהקליפה על מנת לסייע לה לאחוז בו, (מה שלא תמיד הולך...), וגם להנות מהתגובות המשעשעות והמחקר המעמיק שהיא עושה לאבוקדו שזה עתה גילתה שהוא קיים, את טעמו ומרקמו...
טיפים למניעת חנק ושמירה על בית נקי (יחסית) -
הקפידו על אכילה על כסא אוכל בתנוחה זקופה, עם תמיכה לפני שמתיישבים באופן עצמאי.
לאכול במקום אכילה מוגדר במטבח או בפינת אוכל, ולבחור כיסא שניתן לניקוי באופן פשוט יחסית, כך לפחות הליכלוך ישאר ברדיוס מצומצם.
רוצות להשאר בקשר? עשו לנו לייק בעמוד הפייסבוק של Developy ונמשיך לעדכן!
ולמי שמעוניין להציץ במחקר של דיוויס ובמאמר נוסף המתייחס אליו:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1626509/ -מאמר על המחקר של ד"ר דיוויס www.pubmedcentral.nih.gov/picrender.fcgi?artid=537465&blobtype=pdf המחקר של ד"ר דיוויס
