מחקר חדש מראה ירידה של 50% בשיעור ביצוע ניתוחים קיסריים כאשר מאפשרים ליולדת שעה אחת נוספת…

מאת: קרן רביב
דולה ומדריכת הכנה ללידה

תגיות הריון ולידה לידה תינוק חדש

אתם יודעים כמה פעמים אני פוגשת נשים שעברו בלידה הראשונה קיסרי וכעת מתכוננות ללידה שנייה נרתיקית, שאומרות לי "אם רק היו נותנים לי עוד זמן בשלב צירי הלחץ, הרגשתי שעם עוד קצת זמן הייתי יולדת רגיל"...

השלב השני של הלידה, המוכר גם כשלב צירי הלחץ ויציאת התינוק, הינו שלב שלרוב מנוטר באופן צמוד במהלכה (בלידות בית או לידות טבעיות בבתי החולים הניטור הוא לסירוגין). אורכו של השלב השני משמעותי ביותר בהחלטות המתקבלות בזמן אמת, (במהלך הלידה), על ידי הצוות הרפואי, ועל פי הקולג' האמריקאי למיילדים וגניקולוגים (The American College of Obstetricians and Gynecologists), ברוב בתי החולים ניתנת מכסת זמן מוגדרת לשלב זה במהלך הלידה.

ברוב המקרים, הפרוטוקול במקרה של לידה ראשונה עם אפידורל, עבור שלב צירי הלחץ, הנו שלוש שעות ושעתיים בלידה טבעית. מעבר לזמן הזה, הצוות הרפואי עשוי לשלב עזרים במהלך הלידה כמו ואקום או מלקחיים או בהמשך לעבור לניתוח קיסרי.

מחקר חדש מצא שכאשר איפשרו לשלב צירי הלחץ להתרחש שעה אחת נוספת, שיעור הניתוחים הקיסריים ירד דרסטית, לכמחצית בקירוב. המחקר פורסם בז'ורנל המקצועי American Journal of Obstetrics and Gynecology בגיליון מרץ האחרון.

אחת מעורכי המאמר דר' אלכסיס גימובסקי, שהיא גם חברת סגל באוניברסיטת תומס ג'פרסון בפנסילבניה,בפקולטה לרפואת ילודים ונשים, מציינת שההנחיות שהוגדרו על ידי מומחים בתחום התבצעו בשנת 1800.

מאז ועד ימינו אנו, קיים בעיקר מידע רטרוספקטיבי שאיתו נעשתה ולידציה לאותן הנחיות.
באיזור 1950, חוקרים אשר ניתחו מידע רקרוספקטיבית, מצאו שנשים שילדו את התינוקות תוך שעתיים חוו שיעורים נמוכים יותר של זיהומים ודימומים רציניים אחרי לידה לדוגמה.
ב1955, צוות חוקרים נוסף הסיק שרוב הנשים, וללא תרופות הרגעה או הרדמה, יולדות תוך שעתיים.

במחקר החדש השתתפו 78 נשים, (מדגם לא גדול מאוד), בלידה ראשונה בביה"ח תומס ג'פרסון בפנסילבניה שבאופן רנדומלי ניתנה להן האפשרות לבחור בין טווח הזמן הרגיל של 3 שעות לבין שעה אחת נוספת, (4 שעות סה"כ), עבור שלב צירי הלחץ.

כל הנשים שהשתתפו במחקר קיבלו אפידורל, (לא בגלל שזו הייתה אחת מהנחות היסוד של המחקר, אלא כי פשוט לא היו מועמדות אחרות שלא קיבלו איזה שהוא סוג של תרופות נוגדות כאב וגם התאימו לתנאי המחקר).

מתוצאות המחקר עולה כי 43.2% מהנשים שקיבלו את הזמן הסטנדרטי לשלב צירי הלחץ, שהוא 3 שעות, סיימו את הלידה בניתוח קיסרי לעומת רק 19.5% מהנשים שקיבלו 4 שעות.

ומה זה אומר לגבינו?

"המחקר לחלוטין הראה מה שאנחנו רואים בפרקטיקה כבר שנים, וזה שקיימת אפשרות שבה עשויים להיות יתרונות בלתת לנשים זמן נוסף", לדבריה של גימובסקי. "אנחנו מתרגשים לראות ירידה כה דרמתית בסיכון ללידה בניתוח קיסרי עבור קבוצה ספציפית זו של נשים".

המחקרים לא מצאו גם שום הוכחה לכך שאם ניתן לנשים או לתינוקות זמן נוסף זה עשוי לסכן אותם, ועדיין גימובסקי מזהיר כי מדובר במחקר קטן מדיי ,(78 יולדות), כדי להסיק ולכסות סיכונים פוטנציאלים אחרים.

מחקר אחר הראה שלידה ארוכה מדיי מסכנת את חיי האם והתינוק, זהו אין ספק שזהו תחום שדורש מחקר נוסף.

כמובן שעבור אמהות ותינוקות רבים, ניתוח קיסרי הוא לחלוטין בלתי נמנע וחיוני!

ארגון הבריאות העולמי (WHO) במשך תקופה ארוכה הצהיר ששיעור הניתוחים הקיסריים אינו עולה על 10-15% מהלידות, אך מחקר מהתקופה האחרונה מצא ששיעור התמותה בקרב האמהות והתינוקות ממשיך לרדת במדינות שונות בעוד ששיעור הניתוחים הקיסריים עולה לשיעור של 19%.

הניתוח מציל חיים אין על זה ויכוח.

במרץ שנה שעברה, ארגון הבריאות העולמי קרא לצמצם את שיעורם של הניתוחים הקיסריים מאחר שזה הולך ועולה בקצב מהיר בעולם. הארגום פרסם נייר עמדה שעל פיו הניתוחים הקיסריים מבוצעים לעתים שלא לצורך מבחינה רפואית וגוזלים משאבים רפואיים, גם במקרים אשר אינם בהכרח תורמים להפחתת הסיכונים או לתמותת הילודים.

ומה קורה אצלנו בישראל?

בישראל עומד שיעור הניתוחים הקיסריים על 20% בקירוב. אם נמיר את הנתון הזה למספרים אז סדר גודל של 40 אלף אמהות מתוך כ-190 אלף לידות בשנה, יולדות בקיסרי. בנוסף, קיים הטרנד של קביעת ניתוח קיסרי אלקטיבי (ניתוח מוזמן מראש ללא אינדיקציה רפואית), מה שבתורו מוסיף גם כן לסטטיסטיקה בישראל.

לדברי מנהל בית החולים לנשים ויולדות במרכז הרפואי רבין, (ביה"ח בילינסון-השרון), פרופ' ארנון לויז'ניצר לעיתון "הארץ" : "אחוז הניתוחים הקיסריים בישראל הוא סביב 20% ונמצא יציב בשנים האחרונות. הסוגיה של ניתוח קיסרי לבקשת היולדת ללא אינדיקציה רפואית עלתה לפני כמה שנים, אז 5% מהניתוחים הקיסריים בוצעו לבקשת היולדת וללא סיבה רפואית. סביב הנושא הזה התקיימו ישיבות וועדות ובשנת 2013 נרשמה כבר ירידה משמעותית בשיעור הניתוחים הקיסריים שמתבצעים ללא סיבה רפואית ורק 8% מכלל הניתוחים שבוצעו היו ללא סיבה רפואית".

המטרה של המחקר החדש אינה לצאת נגד העובדה שניתוח קיסרי הוא פרוצדורה מצילת חיים, אלה להבטיח שההנחיות הקיימות על פיהן רוב הרופאים מתבססים הן נכונות ומוכחות בצורה מוצקה.

כיום מעל 30% מהלידות בארה"ב בכל שנה הם בניתוח קיסרי, וגימובסקי אמר שבין 10-15% מאותם אחוזים הם מקרים שהיו נמנעים אם שלב צירי הלחץ במהלך הלידה היה מושהה.

ישנם מחקרים קודמים שהראו גם כן שאם נאפשר ליולדת זמן ממושך יותר, זה עשוי לצמצם לידות כירורגיות בשיעורן. אחד מהם לדוגמה הראה שלנשים בתקופתינו לוקח יותר זמן ללדת מאשר לפני 50 שנה. הסיבה לכך אינה ברורה אך זו עובדה.

אנחנו נמצאים בעידן שבו נושא זכויות נשים בלידה ומרחב אפשרויות הלידה מתחיל להיות יותר פתוח ויותר מדובר, ויחד עם זאת תמיד לדעת שיש סיטואציות בהן התערבות כירורגית נחוצה ואף מצילת חיים.

"אשה צריכה לנהל שיחה עם הרופא שאיתה בלידה. ובמידה והסיבה העיקרית להחלטה אם להיכנס לניתוח קיסרי היא זמן… זה בסדר לשאול אותו לבחון אם היא מועמדת להמשיך ולחכות עוד" גימובסקי אומרת, ומוסיפה "לפעמים דבר נורא פשוט הוא הנחוץ לעשות הבדל משמעותי בחיים שלך".