איזה כיף הוא התחיל לדבר! מתי אמורים גם להבין אותו?!

"הילד שלי לא מדבר… זאת אומרת, הוא מדבר אבל ג'יבריש… זאת אומרת הוא מתכוון להגיד מילים אבל אי אפשר להבין אותו"…

בשורות הבאות אסביר מה קורה בין כוונתו של הילד לומר משהו לבין מה שהוא משמיע בפועל, כיצד שני הדברים הללו מתפתחים אחד לצד השני באופן תקין, מה עשוי להשתבש בדרך - או בניסוח המוכר "מתי עליי לדאוג?", ושני טיפים סופר חשובים אם כבר התחלתם לדאוג..

אם כך, ובחיתוך גס אני אתייחס לשני תהליכים שונים, מקבילים, המתרחשים אחד לצד השני ומשלימים האחד את השני. התפתחות הבעת השפה מול התפתחות הדיבור, או במילים פשוטות מה שהתינוק רוצה להגיד מול מה שיוצא לו בפועל. שני תהליכים אלו מרכיבים את השלם.


התפתחות הבעת השפה (מה שתינוק או פעוט מתכוון להגיד...)

זו יכולת הבנויה בעיקר על התפתחות החשיבה והתקשורת של התינוק והפעוט. כבר סביב גיל 9 חודשים הוא מבין שהוא רוצה את האובייקט העגול בפינת החדר ושאימא תביא לו אותו אם הוא רק יצליח להעביר לה את המסר הזה. בשלב הזה התינוק לגמרי מצליח להביע את עצמו, גם מבלי לדבר - תוך שימוש בקולות, הבעות פנים וג'סטות (= מחוות תקשורתיות כמו הצבעה).

עד גיל שנה התינוק כבר הפנים היטב שצירוף הצלילים כ-דור, מתייחס דווקא לאותו אובייקט עגול. עכשיו זה רק עניין של זמן עד שיעשה ניסיון ראשון לקרוא לו בשמו, ובכך להתחיל להביע את עצמו גם במילים.

בהדרגה וככל שיתנסה בכך יותר, יבין הפעוט שבאמצעות הבעה מילולית הוא יכול להפעיל את המבוגרים בסביבתו בצורה אפקטיבית יותר. לא רק להצביע על חפץ שרוצה, אלא לבקש גם דברים שאינם נמצאים בטווח הראייה בכלל. "תובנה" זו תגרום לו לשכלל עוד ועוד את יכולת ההבעה שלו ולהגדיל את אוצר המילים שלו, כך שעד גיל שנתיים יוכל גם לדייק ולפרט את בקשותיו על ידי שימוש בצירופי מילים שיכללו גם תארים, מחאה, פעולות ועוד (למשל: רוצה בלון אדום, די מרק! לא בא לי לישון… וכדומה).


התפתחות הדיבור  (יכולת התינוק להגות מילים - ממש לדבר)

בניגוד מוחלט ליכולת ההבעה, מיומנות הדיבור אינה קשורה כלל להתפתחות החשיבה, לאינטליגנציה או לתקשורת של התינוק. התפתחות זו היא מוטורית לחלוטין, בדיוק כמו זחילה או הליכה.
תינוק צריך ללמוד להניע את איברי הדיבור שלו באופן מדויק ומהיר כך שישמיע את מגוון הצלילים הדרוש וברצף הנכון.
למשל, אם נעצור בבת אחת אויר בגרון להשמעת K תוך פתיחת פה להפקת A ומיד אחר כך נרים את הלשון להשמעת D תוך כיווץ השפתיים נפיק U ונסיים שוב בגרון להפקת העיצור R - התוצאה תהיה שכל דובר עברית ידע שאנחנו מדברים על כדור. ובלי להרגיש הושקעה המון עבודה למילה כל כך קצרה!

פעוטות עדיין לא מסוגלים מבחינה מוטורית לעשות את כל העבודה הזאת, בטח שלא בקצב הדרוש למשימה. אז מה הם עושים? מקצרים תהליכים… או בשפה המקצועית, משתמשים בתהליכים "פונולוגיים", שמקלים עליהם את העניין. למשל בגיל שנה וחצי רוב הפעוטות יורידו את ההברה הראשונה במילה וגם את העיצור הסוגר וישאירו "du", קצר ולעניין עבור המילה כדור.

כאשר הפעוט מצביע על אובייקט בטווח הראייה ומשמיע הברה שמזכירה את שמו של אותו אובייקט, ברוב המקרים קל יהיה להבין למה הוא התכוון. סביר להניח שגם לא נקדיש תשומת לב לעניין שאמר רק du ולא kadur, זה הרי מתוק ומתאים לגיל.

הבעיות מתחילות כשהפעוט כבר רוצה להגיד הרבה יותר מזה, ואיברי הדיבור מוכנים להפיק הרבה פחות מזה.
למעשה כל חוסר תיאום בין יכולת ההבעה של הפעוט לבין התפתחות הדיבור שלו, עשוי לפגוע ביכולתו להעביר לנו את המסר ובכך לעורר דאגה ותסכול אצלנו ההורים, גם אם ההתפתחות בפועל תקינה.

צילום: shutterstock

מקרים נפוצים שהם בגדר התפתחות התקינה:

1. הפעוט מפותח מאוד ביכולת ההבעה השפתית שלו, אך אברי הדיבור לא עומדים בקצב - מצב כזה עשוי להתרחש אצל פעוטות נבונים במיוחד. המחשבות כבר רצות קדימה, והקטנטן רוצה כבר לספר לנו רעיון שלם, למשל: "ראיתי כלב גדול ומפחיד ברחוב". אבל מבחינה מוטורית לא מסוגל להפיק את כל הרצף המורכב הזה. בפועל הוא יכול להשמיע משהו כמו: "תי אב דו איד אוב".
   ייתכן והמבוגר שנכח אתו באותה הסיטואציה יצליח להבין מההקשר או מההיכרות עמו, אבל למישהו אחר הסיכוי נמוך. המצב הזה תקין מכיוון שהפעוט מתפתח בהתאם לגילו ובהדרגה עם ההתנסות אברי הדיבור ידביקו את הפער והדיבור ייעשה ברור יותר ויותר.
   
   
2. חוסר שטף התפתחותי - בטווח הגילאים שבין 2.5 - 4.5, יכול להופיע מצב נפוץ ביותר של חוסר שטף, שעשוי אפילו להישמע כמו גמגום. למעשה מדובר שוב בפער בין יכולת ההבעה המתפתחת לבין קושי מוטורי לעמוד בקצב המחשבות. הילד עשוי להיתקע על אותה המילה או הברה ולהתקשות להשלים את המשפטים שלו. מצב זה תקין ואף מעיד על קפיצה ביכולת ההבעה השפתית. רצוי לא לייחס לכך חשיבות מיוחדת וכמו שהתחיל, כך יעלם בהדרגה.

מקרים נפוצים הדורשים בירור מקצועי:

1. קושי בהפקת מגוון קולות - הרשו לי להחזיר אתכם לרגע לשיעורי לשון בבית הספר… למדנו אז על עיצורים (למשל: ח', ק', ב', ד', ל') ותנועות (A, E, U, O, I).
   הדגש כאן הוא לשים לב שהפעוט שלנו משתמש בכל התנועות ובמגוון צלילים.
   כפי שציינתי למעלה, מותר לו עדיין לשבש ולהחליף, אבל חשוב לשמוע את המגוון. לדוגמה: אם פעוט משתמש בכל התנועות אבל רק בעיצורים ק' ו-ג', חשוב לבדוק מה מונע ממנו להגות צלילים נוספים. כך גם לגבי פעוט שמשתמש בעיקר בתנועות וכמעט אינו מפיק עיצורים, או פעוט שמשתמש רק בתנועה A. בכל מקרה של ספק כדאי להתייעץ עם קלינאית תקשורת.
   
   
2. תסכול רב מצד התינוק סביב נושא הדיבור - בין אם הדיבור תואם את הגיל ובין אם לא, מצב של תסכול מתמיד מצריך את תשומת ליבנו. חשוב ולא תמיד קל להבחין בין מצב שבו פעוט מאוד מתוסכל כשאינו מקבל מיד דברים שרוצה (מצב אופייני לסביבות גיל שנתיים שמקורו התנהגותי), לבין מצב שבו פעוט מתוסכל כי אינו מצליח להעביר למבוגרים בסביבתו את רצונותיו.
   
   
   

מה לעשות אם אנחנו כבר מודאגים?

1. לבקר אצל רופא אף אוזן גרון ולבדוק את מצב השמיעה - תינוקות ופעוטות רבים סובלים ממצב של נוזלים באוזניים, לעתים גם ללא דלקת או סימנים חיצוניים הנראים לעין. באופן טבעי הדבר משפיע על יכולתם לקלוט את צלילי הדיבור ולהפיק אותם.
   מצב נוסף נפוץ יחסית אשר גם יעבור תהליך בירור אצל רופא אף אוזן גרון, ומשפיע על הדיבור הוא שקד שלישי מוגדל. מצב זה גורם לנשימה דרך הפה הפוגעת בהגייה.
   מאחר שמצבים אלה כל כך נפוצים ולחלוטין ברי טיפול, בכל מצב של דאגה להתפתחות הדיבור מומלץ לשלול בראש ובראשונה את הגורמים הרפואיים.
   
   
2. להפסיק שימוש במוצץ במצבי ערות - המוצץ מנציח מצב בו הפה פתוח ורפוי והלשון דוחפת קדימה, איברי הדיבור אינם פנויים לתרגל הגייה של מגוון עיצורים והשפתיים לא יכולות להתכווץ מספיק להגיית מגוון התנועות. לכן, אם אתם מודאגים מהתפתחות הדיבור של התינוק, הקפידו שפיו יהיה פנוי לתרגול הדיבור כאשר הוא פעיל וערני. עוד על המוצץ והתפתחות השפה תוכלו להרחיב כאן.

איך היה? מקוים שאהבת! את מוזמנת לעקוב אחרינו גם בעמוד הפייסבוק של Developy