ארגז הכלים להנקה מוצלחת! לגזור ולשמור...

שאלות רבות אני נשאלת לא מעט מהורים טריים. שאלות כמו - "איך לא סיפרו לנו למה לצפות"? "למה לא הכינו אותנו"? "איך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים עברו את האתגרים הללו ממש, בימים הראשונים שאחרי הלידה, ולא עדכנו אותנו"? כאשר אני מדברת בעיקר על אותן שאלות וסוגיות רבות סביב נושא ההנקה.

בשורות הבאות, אתן לכם רשימת כלים ועקרונות מעשיים שיעזרו לכם להבין טוב יותר למה לצפות, וברמה המעשית כיצד להתמודד עם אותם אתגרים ראשוניים שלא פוסחים כמעט על אף אם מניקה.  

כאשר אני נשאלת את אותן שאלות, התשובה שלי היא שרוב האנשים שאתם מכירים אשר עברו את האתגרים שאתם חווים עכשיו כבר הספיק לשכוח מהם בזכות גל הצונאמי שנקרא הורות.
הזיכרונות של הימים הראשונים הללו כבר הספיקו להידחק היטב במעמקי הזיכרון, ומה שנשארו זמינים בזיכרון הם הבזקים של  תמונות המתעדות את הרגעים הטובים ביותר, וטוב שכך.
כשתהיו אתם הורים מנוסים, זכרו את הידע שעזר לכם בתחילת הדרך ואולי כשתפגשו הורים לעתיד, ותזכרו משהו, דאגו להעביר הלאה את הידע והניסיון, כי בהנקה (ובהורות בכלל) ידע זה כוח :)

שלל הכלים והטיפים אשר מצויים בארגז הכלים להנקה מוצלחת, נאספו עבורכם ומבוססים על ניסיון של אלפי הורים, לצד המחקרים העדכניים ביותר בתחום. חשוב לציין כי הטיפים אשר שיתפתי כאן מתאימים לתינוקות בריאים שנולדו במועד.



השעה הקדושה.
מהי? ולמה ממש כדאי להכיר ולא לפספס אותה?

מיד אחרי הלידה מתקיים מצב הורמונלי ייחודי בגוף האם והתינוק, וזהו זמן אידאלי להתחלת ההנקה. מיילדות ודולות קוראות לזמן הזה: "השעה הקדושה". הוכח כי אם מניחים תינוקות במגע עור לעור על אמם רובם יצליחו בתוך שעתיים מהלידה למצוא את דרכם אל השד ולהתחבר.

לאחר השעתיים הללו התינוק נכנס למצב של שינה קלה ועמוקה לסירוגין שנמשך לרוב כעשרים שעות, אשר במהלכן ובאופן טבעי, יהיה מאתגר יותר ליצור את החיבור הראשוני.
מגע עור לעור בין האם והתינוק יביא לייצור והפרשת ההורמונים הדרושים לקידום ההנקה ולהתחלת ביסוס הקשר ביניהם.
חשוב לזכור שלא תמיד תינוקות מתחברים בשעה הקדושה וגם אם לא נוצר חיבור אל דאגה! יהיו עוד אינסוף הזדמנויות.

לשימושכן סרטון הדגמה ל - Breast crawel

חשוב לדעת כמה תינוק צפוי לאכול בימים הראשונים...

הידע על הכמויות שתינוק אוכל בימים הראשונים תורם רבות להצלחת ההנקה.
יתרון מרכזי בהגעה ללידה מצוידים במידע זה הוא שתבינו שהכמות שיוצאת מהשד, אפילו אם היא נראית מועטה מאוד, היא בעצם בדיוק מה שתינוקכם צריך בשלב זה.
בנוסף, במקרה שהתינוק שלכם עוד לא התחבר לשד והתחיל לינוק, תדעו בדיוק כמה להאכיל אותו ולא תתנו לו בטעות כמות גדולה מדיי של תמ"ל, (תחליף מזון לתינוק כמו מטרנה או סימילאק), או חלב שנסחט או נשאב משד האם.


אז כמה תינוק צפוי לאכול בימים הראשונים?

• ביממה הראשונה הקיבה של התינוק היא בגודל של גולה ויכולה להכיל בין 5-7 מ"ל
• ביממה השלישית קיבה של תינוק היא בגודל של כדור פינג פונג ויכולה להכיל בין 22-27 מ"ל
• עד גיל שבוע הקיבה של תינוקכם תגיע לגודל של ביצה ותוכל להכיל בין 45-60 מ"ל

כמה פעמים ביום התינוק יאכל בימים הראשנים?
בימים הראשונים כדאי לשאוף ל8-12 הנקות ביממה ואין בעיה אם יש יותר מ 12.
הגירוי התדיר לשד הוא חיוני ביותר לייצור החלב ועובדה זו נכונה במיוחד בשבוע - שבועיים הראשונים לאחר הלידה.

מושג שכדאי מאוד להכיר בשלב זה הוא – הנקת אשכולות.
המיתוס הנפוץ הוא שתינוקות אוכלים כל שלוש שעות, אבל זו תפיסה שמאוד מושפעת מהאכלה בבקבוק. בהנקה יכולות להיות שעות ארוכות בהן התינוק מחובר לשד, ישן ויונק לסירוגן ב"אשכולות של יניקה" שאין ביניהן מרווחים מסודרים.
לעתים יינק תינוקכם בהנקה בסגנון אשכולות ולעתים יפתח רווחים יותר גדולים בין ההנקות לאט לאט תוכלו ללמוד על הדפוסים המיוחדים של תינוקכם ולצפות באילו שעות הוא נוטה לפתוח רווחים כאלו.  



ירח הדבש - הלילה שכדאי להתכונן אליו...

הלילה השני שאחרי הלידה נקרא בשם החיבה "ירח דבש".
השם הזה לא משקף אפילו במעט את המוניטין שנוצר ללילה הזה בקרב הורים חדשים אשר מחליפים חוויות של הישרדות מאותו לילה ידוע לשמצה.

החוויה המרכזית מהלילה השני היא שהתינוק רוצה לינוק כל הזמן, הוא מגיע לשד יונק מעט ונרדם אבל אם מנסים להניח אותו הוא שוב בוכה ומחפש שוב לינוק.
הסיבה שתופעות אלו מגיעות דווקא בלילה השני היא שעד ללילה זה, הלילה השני, הספיק התינוק לנוח אחרי הלידה המתישה ולצבור מעט כוחות וכעת הוא מעוניין לאכול ולצמצם פערים.

סיבה נוספת היא מאחר שבמהלך היממה השנייה, התינוק מתחיל להבין שהגיע לסביבה חדשה לחלוטין ולא ממש ברור לו מה קורה, ולכן הוא מתמודד עם השינוי בכך שהוא מחפש קרבה ונחמה בכל הזדמנות.
אחד התפקידים של השד הוא לספק לתינוק את תחושת הרוגע והנחמה, כאשר התינוק מחובר אליו, הוא מרגיש בטוח יותר ויכול להרפות ולהירגע.

חשוב לזכור שתינוקות מגיעים מעולם של קרבה מוחלטת לאמא, בשילוב תנועה מתמדת (פרט לזמן שאמא ישנה..). כעת אי אפשר לצפות מהם להתרגל מיד לרעיון של שכיבה בעגלת פלסטיק ללא התנועה והקרבה שהם כל כך רגילים להם, ולמעשה לא מכירים שום דבר אחר.



אז מה אפשר לעשות על מנת לצלוח את ירח הדבש ולשרוד כדי לספר???


ראשית, חשוב מאוד לעשות תיאום ציפיות ראלי, (במילים פשוטות להתכונן נפשית ללילה לבן), ולדעת שלא תישנו הרבה. הבשורות הטובות בהקשר הזה הוא שהטבע מתערב לטובתכם וכמובן שזה לא קל אחרי הלידה אבל הגוף של אמא יעזור לכם בכך שיפריש הורמונים מעוררים.

בנוסף, חשוב לתת לתינוק להישאר עליכם הרבה אחרי שהתנתק מהפטמה, (אפשר על אמא או אבא, אין הכרח שמי שיעזור לתינוק להגיע לשינה עמוקה יהיה מי שהניק), וזאת על מנת שהתינוק ייכנס לשינה עמוקה, ורק אז לנסות להניח אותו שלא על הגוף.
כיצד תזהו שהשינה היא עמוקה? זהו השלב בו לא תראו עוד תזוזה של גלגלי העיניים מצד לצד והנשימה תהיה סדירה ושקטה.

את ההנחה במיטה כדאי לשלב עם טפיחות קטנות על ישבנו או גבו של התינוק, או לחילופין נענוע קל של העריסה עד שנראה שאין התעוררות באופק - וזאת אנחנו עושים מתוך הבנה וידע שהתינוק רגיל לנענוע ומגע, והם בתורם מספקים לו ביטחון ושלווה.

התמודדות עם התינוק אשר מתקשה להתחבר ביממות הראשונות...

מה עושים כאשר ניסיונות ההנקה לא מצליחים והתינוק פשוט לא מתחבר לשד בצורה יעילה?
ישנם לא מעט תינוקות אשר לוקח להם קצת יותר זמן להתחבר. אל דאגה! כל עוד השד מקבל גירוי והקולוסטרום מתרוקן ממנו, ההנקה לא תיפגע מהעיכוב.

המשימה הראשונה במקרה שהתינוק לא מתחבר היא לבקש סיוע של יועצת ההנקה במחלקה או יועצת שתזמינו אליכם לחדר בכדי לסייע לכם להגיע לחיבור במהרה.

בינתיים יש כמה דברים שאתם יכולים לעשות כדי לעזור ולקדם את החיבור:

אם התינוק ישנוני הניחו אותו על אמא במגע עור לעור, (התינוק לבוש בחיתול בלבד), כך שאמא והתינוק מכוסים בשמיכה.
תופתעו לגלות כי לעיתים המגע בלבד מספיק על מנת לעורר, באופן טבעי לחלוטין, את התינוק לחיבור לשד.

במקרה וזה לא עובד, כדאי לסחוט ידנית מהשד מס' טיפות של קולוסטרום, (החלב הראשוני שהוא בעל המרקם הדבשי), לכפית ולתת אותן לתינוק, כל כמה כפיות אפשר לנסות לחבר שוב.
טעמו של הקולוסטרום והאנרגיה שהוא נותן יעזרו לקדם את החיבור.
במקרה ולא הושג חיבור ממשיכים לסחוט כפיות ונותנים לתינוק כל שלוש שעות לפחות לפי הכמות שעליו לקבל בהתאם לגילו.

ביממה הראשונה התינוק צפוי לאכול  5-7 מ"ל בארוחה, בהתאם לגודל קיבתו, ולכן כדאי למדוד את כמות הנוזל בכפית שאתם נותנים, (יש המון סוגי כפיות פלסטיק, אז אין מידה אחידה). תוכלו למדוד על ידי ריקון הנוזל בכפית מלאה לתוך מזרק שיש לו שנתות מדידה.

כל עוד מוציאים את הקולוסטרום משני השדיים באופן תדיר ותהליך ייצור החלב מתחיל להתניע, אנחנו יודעים שיהיה אפשר לחבר את התינוק בהמשך ושבזכות הגירוי שיצרנו לשד, יהיה מספיק חלב כדי לספק את צרכיו.

ברגע שהקולוסטרום יוצא בכמויות קצת יותר גדולות, אפשר לעבור לסחיטה ישירה לתוך מזרק והאכלת אצבע.
האכלת אצבע היא כאשר אנחנו נותנים לתינוק למצוץ את הזרת שלנו, (כרית כלפי מעלה), ומזריקים את הקולוסטרום מאחת הפינות של הפה (ימין או שמאל וכמובן ממזרק ללא מחט), כדאי לבקש הדרכה מהצוות הרפואי לגבי האכלת אצבע.
דרך האכלה נוספת אשר כדאי לבקש הדרכה עליה היא צינורית להאכלה על האצבע.
שיטות ההאכלה הללו, (אצבע בעזרת מזרק או צינורית), עדיפות על בקבוק בשלב זה מאחר שאופן הזרימה של החלב דומה יותר לאופן הזרימה של השד וזאת בהשוואה לאופן זרימת החלב בבקבוק.

אחרי היממה השנייה, ובהתאם לייצור וזרימת החלב,  אפשר לעבור מסחיטות ידניות לשאיבה במשאבת חלב אם כל שלוש שעות לריקון שני השדיים (במקרה והתינוק עדיין לא התחבר).     

אם החלטתם לתת את החלב השאוב בבקבוק חשוב להקפיד על הכמויות הנכונות ועל האכלה תומכת הנקה, כפי שמודגם בסרטון הבא:

מה עושים כשהפטמות נפצעות?

במקרה שהפטמות נפצעו בזמן ההנקה, או לחילופין ההנקה כואבת - אלו הם סימנים אשר עשויים להצביע על העובדה שהחיבור של התינוק לשד הוא לא מיטבי. חשוב לתקן את החיבור ולצורך כך, כדאי לבקש עזרה מהצוות במחלקה.
תמיד אפשר לשפר את החיבור אם עדיין יש כאב.
התעלמו מאמירות כמו "לכולם זה כואב בהתחלה" או "כנראה יש לך פטמות רגישות" הן לא מועילות ולא מקדמות חיבור עמוק.
אם יש כאב שנמשך מעבר לשניות הראשונות יש עוד עבודה שצריך לעשות על החיבור.

על מנת לעזור לפצע להחלים אפשר להשתמש ברפידות נרסיקר, רפידות טיפוליות שמסייעות לפצע להחלים או במשחת לנולין טהור שגם תסייע בתהליך הריפוי. אי אפשר להשתמש בשני המוצרים הללו יחד מאחר שהמשחה חוסמת את פעילות הרפידה, (היא יוצרת שכבה עבה על הפטמה), לכן נסי את שניהם ותבחרי את השיטה העדיפה לך.


איך יודעים שתינוק אוכל מספיק?

ישנם מספר סימנים שניתן למדוד על מנת להעריך האם התינוק מקבל מספיק חלב:

• יציאות: ביממה השנייה מתחילים לראות שהצואה הופכת מהמקוניום השחור (הצואה הראשונית) לצואה בצבע צהוב - ירקרק ובמרקם גושי.
  אנחנו רוצים לראות בין 3-5 חיתולים עם צואה, (כמות של יותר מכף), ביממה.
  בנוסף נרצה לראות כ6-8  חיתולים עם שתן.
• מצב התינוק: התינוק מתעורר ל 8-12 הנקות ביממה, ופעיל על השד בחלק מההנקה. אחרי ההנקה הוא רגוע, ערני או נרדם.
• מצב השדיים: השדיים צריכים להרגיש נוח, ללא פצעים או גודש קיצוני (תהיה מלאות טבעית כשהחלב נכנס). לאחר ההנקה נרגיש שהשד התרוקן מעט.
• משקל: התינוק לא יורד במשקל יותר מ 10% ועד עשרה ימים אחרי הלידה צפוי לחזור למשקל הלידה.      

מקורות - 

Clinical Guidelines for the Establishment of Exclusive Breastfeeding (International Lactation Consultant Association, 2005)

Guidelines for Hospital Discharge of the Breastfeeding Term Newborn and Mother, Academy of Breastfeeding Medicine Clinical Protocol Number 2 (2007 Revision)

Riordan J. Breastfeeding and Human Lactation, 3rd ed. Boston: Jones and Bartlett, 2005, p. 103, 512-513.

Mohrbacher N and Stock J. The Breastfeeding Answer Book, Third Revised ed. Schaumburg, Illinois: La Leche League International, 2003, p. 148-149

Core Curriculum For Lactation Consultant Practice 3rd Edition by International Lactation Consultant Association (ILCA).