האכלת חלום

 עופר בן חודשיים וחצי , נולד בזמן , מתפתח בהתאם למצופה, מחייך לעולם והעולם אליו.

לאחר כחודש בו הוסיף יקיצה בשעת הלילה לצורך ארוחה נוספת – הרגישו שירה ותומר כי העייפות מכריעה אותם - העובדה כי שעה לאחר שהם נרדמים עופר מתעורר לאכול בבכי,  מפריעה לכל בני הבית ו"משבשת" את הלילות כל פעם מחדש.

כך חילחלה לה שגרת לילה חדשה – לפני שנכנסים למיטה, שירה ותומר מאכילים את עופר – מוציאים אותו מהעריסה, מאכילים, מחכים לגרעפס וכולם חוזרים לישון - לילה טוב.

האכלה מהסוג הזה מוגדרת בשפת ההורים "האכלת חלום" - התינוק חולם ואוכל בו זמנית, על פניו נשמע כי כל הצדדים מרוויחים... 

אז מה הבעיה? 

תינוקות בריאים שנולדו בזמן, נולדים עם מנגנון רעב ושובע טבעי ובריא בעל שני תפקידים עיקריים:

1. לאותת לתינוק מתי הוא רעב  – אנחנו נראה זאת על ידי בכי של רעב ,(שצלילו שונה מבכי של עייפות), ונענה על הצורך בהאכלה.

2. לסייע לגוף התינוק מתי הוא כבר שבע - אנחנו נראה זאת על ידי סימני שובע שיפגין התינוק, ונחדול מלהאכיל. 

במהלך השנים וככל שאנו גדלים ומתבגרים, העולם המתוזמן בו אנו חיים מפר את אותו מנגנון יעיל שנולדנו איתו.

כל ניסיון לשינוי תזונתי בריא בבסיסו מנסה להחזיר אותנו לאותו מנגנון קסום שעימו נולדנו – משפטים כמו "תאכל עד אשר תשבע" או המלצה להתחיל ארוחה עם תחילתו של הרעב – אלו בדיוק אותם משפטים ותחושות אשר כבוגרים אנחנו מנסים להחזיר לעצמנו.

לשימושכם עוד על מנגנון הרעב והשובע בלחיצה כאן.

במציאות היומיומית לא תמיד אלו הם פני הדברים - אכילה בהתאם לשעה בה אנחנו יוצאים להפסקת הצהריים, או השעה בה הוזמנו לארוע, או הרגע הפנוי שמצאתי ביום – אלו רק חלק מאותם דברים שמצמצים את היכולת שלנו להיות קשובים לגופנו - ולהענות בהתאם.

איור: Shutterstock

דמיינו עולם בו יכולנו רק לסמן על צורך בסיסי – כמו רעב, עייפות, רצון לסביבה נקייה והעולם היה מספק לנו את זה, או שלא.

זהו עולמם של תינוקות – נכון יש להם גם קשיים – כמו קשיי עיכול, אך חלק גדול מחוסר הסדר שהורים רבים חשים עם הולדתו של תינוק, נובע מחוסר היכולת להבין מיד את צליל בכיו האופייני - צליל אשר הוא משמיע עבור כל אחד מהצרכים השונים.
תוכלו להרחיב על כך בשפת התינוקות של פרסיליה דנסטן

באופן דומה, ובחלק מהמקרים, האכלה שאינה קשובה למנגנון הרעב והשובע עשוייה להוביל למצב בו אנחנו מציעים אוכל בתדירות גבוהה מדיי, או לחילופין מאכילים בשעה בה התינוק לא היה רעב כלל.

האכלת חלום, אינה מחוברת לצרכי גופו של התינוק פשוט מאחר שתחילתה אינה תלוייה בסימני הרעב שהתינוק מציג - ומשום כך עשויים להווצר הקשרים חדשים מבחינתו, הקשרים כמו: "הלכתי לישון וקמתי שבע", או לחילופין הוא לומד כי לא תמיד תחושת הרעב היא שתוביל לאוכל – הלוא ישנם מצבים בהם הוא הופך להיות שבע מבלי שכלל דרש אוכל …

מנקודת מבט של הרגלי שינה - יש לזכור כי שנתם של תינוקות המואכלים מתוך שינה עשויה להיפגע, היות ומחזור השינה בזמן ההאכלה נפגע מעצם שילוב פעולת האכילה שלא באמת יכולה להתרחש במצב של שינה עמוקה.

ישנם תינוקות שאף "ימתינו" , (הגוף ילמד ויתרגל), לבקבוק האכלת החלום ובכך הם עשויים להקטין את נפח הארוחה שלפני ההשכבה לשנת הלילה- כל אלו פוגעים במנגנון הבריא וביכולת של התינוק לסמוך על מנגנון הרעב והשובע שלו עצמו. 

איך בכל זאת שורדים את אותה עייפות בלתי נסבלת ? 

על מנת שתינוק יוכל לישון לילה שלם או לייצר מקטע שינה רציף וארוך הוא צריך לספק לעצמו את מירב האנרגיה הדרושה לו בשעות הערות.
בנוסף יש לזכור כי קיבתם של תינוקות רכים קטנה ביותר ועל כן הנפח בכל ארוחה מוגבל.

בניגוד לעובדה שקיבת התינוק קטנה, קצב הגדילה המהיר שתינוק חווה בשנה הראשונה לחיים מצריך ממנו אנרגיה רבה, (קלוריות), ועל כן הוא נדרש לנפח מזון גדול יחסית – ומהסיבות הללו תינוקות זקוקים לריבוי ארוחות לאורך היממה כולה, וכך גם בלילה.

סביב גיל 3-4 חודשים ניתן להבחין בהיווצרותם של דפוסים ברורים יותר של התינוק – גם השפה שלו הופכת להיות מעט יותר ברורה - ארוחות מסודרות על פי דרישה של התינוק לאורך היום עשויות לייצר דפוס אכילה יעיל יותר ולאפשר לו שינה טובה יותר לאורך היום והלילה.

עם החשיפה למוצקים לקראת גיל 6 חודשים מצליחים תינוקות רבים להגדיל את כמות הקלוריות שהם צורכים במהלך שעות הערות, ובהתאמה מצליחים באופן הדרגתי לדלג על היקיצה בלילה ולישון מקטעים ארוכים יותר.

נכון…  לרוב אלו התינוקות של השכנים שמפסיקים להתעורר סביב גיל 6 חודשים ושלכם כנראה יקיץ עד גיל מאוחר יותר,  ובכל זאת שמירה על הקשרים גופניים בריאים והאכלה מודעת הם מפתח חשוב להרגלי אכילה בריאים ותקשורת בריאה סביב האכילה ובכלל.