הכל על חפץ מעבר

כאשר תינוק נולד, אין ביכולתו להבחין בינו לבינינו, הוא מרגיש שהוא ישות מאוחדת עם האם, האב או למעשה כל דמות עיקרית המטפלת בו בשגרת יומו, תחושה שקשה לנו כאנשים בוגרים להבין או לנסות לדמיין כיצד זה מרגיש.

לאט לאט מתרחש תהליך טבעי של ההיפרדות בין הישויות, (אנחנו מהתינוק), שבמהלכו התינוק מפנים שהוא אינו חלק אינטגרלי מההורה אלא ישות עצמאית נפרדת.

תהליך הניתוק מההורה כרוך ברגשות כמו חרדה ותסכול שהתינוק באופן טבעי חש, ולצורך נחמה, הוא עשוי לאמץ חפץ כלשהו המסמל עבורו את החום והנוכחות המרגיעה והמוכרת של ההורה.

מטרת חפץ המעבר היא לסייע לתינוק להתמודד עם הפרידה מההורה באופן הדרגתי ולהקנות לו בטחון לאורך התהליך וגם אחריו, חפץ המעבר משמש לתינוק כ"תחליף" זמני מרגיע לפרידה ובשעה שזקוק לו.

 
האם כל התינוקות מאמצים חפץ מעבר?

לא.
לא כל התינוקות מאמצים חפץ מעבר, אבל רובם כן. לעיתים נראה כי תינוקות שאינם מאמצים חפץ מעבר משתמשים בחלקים של גופם כ"תחליף", לדוגמה - אצבע, כאלמנט מנחם.

באיזה גיל נוהגים תינוקות לאמץ חפץ מעבר?

כל תינוק הוא אינדיבידואל, ומכאן שאין גיל קונקרטי נכון לכלל התינוקות, יחד עם זאת רוב התינוקות יאמצו חפץ מעבר בין גיל ארבעה חודשים לשנה, והוא ילווה אותם ברוב המקרים עד גיל 3 שנים.

מהם חפצי המעבר הנפוצים?

כרית, שמיכה, חיתול טטרה ובובה הם המובילים ברשימה, כאשר המכנה המשותף לכולם הוא שהם חפצים רכים ונעימים למגע עבור התינוק.
 

צילום: Shutterstock


שלושה טיפים למשתמש החדש ...

1. חשוב ביותר להקפיד על בטיחות החפץ, בחרו חפץ שאין לו חלקים קטנים שעלולים להתנתק כמו בובה עם אף או עין מכפתורים.

2. הניחו את חפץ המעבר בצמוד לגופכם, בכדי שהריח שלכם ייספג בחפץ, זה יקל על החיבור בינו לבין התינוק.  

3. כאשר התינוק מתחבר לחפץ מעבר מסוים, מומלץ לרכוש שניים ואפילו שלושה חפצים זהים, וזאת על מנת להתמודד מבעוד מועד עם מצב של אובדן או נזק בלתי הפיך לחפץ המקורי הראשון - וזה נוטה לקרות בדיוק בזמן הלא מתאים - אבל אתם תהיו מוכנים!

חשוב לדעת !

הורים רבים שמגיעים אלי לייעוץ חוששים שילדיהם יפתחו תלות בחפץ המעבר - אל דאגה ! הילד לא יזדקק לחפץ המעבר לנצח...

מניסיוני, הרוב המוחץ של הילדים ייפרד ממנו בטבעיות וללא קשיים, ועל כן סמכו עליו והסירו דאגה מלבכם.

אני ממליצה שלא להחליט עבור הילד מה הטיימינג הנכון לעשות זאת, ולא להעלים את החפץ האהוב מחייו ביום בהיר אחד וללא הודעה מוקדמת. הדבר הנכון הוא לתת לילדכם את המרחב לעשות את זה בזמן שנכון עבורו.