אבני דרך התפתחותיות - חודש שביעי
ניסיונות ישיבה ומעבר לישיבה עצמאית (7-10 חודשים)
ראשית חשוב להבהיר כי קיימים מס' סגנונות ישיבה, נפרט על העיקריים שבינהם:
1) ישיבה עם הישבן על המשטח - עם 2 רגליים מושטות קדימה כפי שרואים בתמונה הבאה:

צילום: Shutterstock
2) ישיבה צידית - רגל כפופה קדימה והשנייה כפופה אחורה כפי שמודגם בתמונה הבאה:

צילום: Shutterstock
3) ישיבת W - שתי הרגליים כפופות אחורה והישבן בינהן על המשטח, זהו סגנון ישיבה פחות מומלץ, כפי שמודגם בתמונה הבאה:

צילום: Shutterstock
4) ישיבה על הברכיים - הישבן מונח על העקבים כפי שמודגם בתמונה הבאה:

צילום: Shutterstock
ווריאציות נוספות ושילובים של סגנונות ישיבה קיימים גם כן, ואחת הנפוצות היא ישיבת משוכה - בה רגל אחת של התינוק ישרה קדימה והשנייה כפופה אחורה.
רוב התינוקות יבחרו לעבור לישיבה מאחד משני מנחי מוצא אפשריים והם - שכיבה על הבטן ועמידת שש.
משכיבה על הבטן, התינוק יעבור לשכיבה על צד מסוים, ובעזרת כפות ידיו ידחוף את גופו לעבר מנח ישיבה, כפי שמודגם בתמונה הבאה:
רוב התינוקות יבחרו לעבור לישיבה מאחד משני מנחי מוצא אפשריים והם - שכיבה על הבטן ועמידת שש.
משכיבה על הבטן, התינוק יעבור לשכיבה על צד מסוים, ובעזרת כפות ידיו ידחוף את גופו לעבר מנח ישיבה, כפי שמודגם בתמונה הבאה:

צילום: Shutterstock
מעמידת שש, התינוק יניע את האגן אחורה כך שהישבן יהיה מונח על שני העקבים, (ישיבה על הברכיים), או לחילופין יניע את האגן הצידה לצד מסוים עד לכדי ישיבה צידית כפי שמודגם בתמונה הבאה:

צילום: Shutterstock
כל תינוק הוא אינדיבידואל ויימצא את הדרך הנוחה לו ביותר לעבור לישיבה, ואף עשוי לשלב מס' דרכים במקביל. בתחילה, הישיבה תתאפשר לתינוק בתמיכה של שתי ידיים, (כפי שרואים בשתי התמונות הראשונות), בהמשך בתמיכה של יד אחת ועד אשר ירגיש מספיק בטוח לשחרר את ידיו ולשבת ללא
תמיכה כלל.
חשוב לציין כי על מנת לסייע לתינוק לבסס ישיבה יציבה וממושכת, הוא צריך להתנסות ולתרגל זחילה כמה שיותר, (גחון או שש), מאחר שהיא מפתחת את תנועתיות הגב, את העברות המשקל מצד לצד ואת שיווי המשקל - כל אלה נחוצים ביותר לישיבה טובה ויציבה.
אחיזת אצבע אגודל ( 7-11 חודשים)
לאחיזה זו שמות נוספים כמו - אחיזת צבת או אחיזת פינצטה, והיא מיומנות השייכת לתחום המוטוריקה העדינה. עד כה, על מנת להרים אובייקט ולאחוז בו, השתמש תינוקכם בכל כף ידו, או לחילופין בשתי ידיו יחד.
כעת מתחיל תינוקכם לפתח את היכולת להרים אובייקטים קטנים יותר בעזרת האגודל והאצבע ,(זו הצמודה לאגודל). יכולת זו מצביעה על התפתחות המוטוריקה העדינה והיא תשמש אותו בהמשך להרכבת פאזלים, משחקי השחלות, ציור, כתיבה ועוד.
לרוב, יכולת זו נרכשת ומשתכללת יותר כאשר התינוק כבר יושב יציב - מנח המאפשר משחק ופעילויות אחרות בקלות רבה.
כעת מתחיל תינוקכם לפתח את היכולת להרים אובייקטים קטנים יותר בעזרת האגודל והאצבע ,(זו הצמודה לאגודל). יכולת זו מצביעה על התפתחות המוטוריקה העדינה והיא תשמש אותו בהמשך להרכבת פאזלים, משחקי השחלות, ציור, כתיבה ועוד.
לרוב, יכולת זו נרכשת ומשתכללת יותר כאשר התינוק כבר יושב יציב - מנח המאפשר משחק ופעילויות אחרות בקלות רבה.
חרדת נטישה (7-12 חודשים)
חרדת נטישה מתפתחת אצל התינוק בין הגילאים 7-10 חודשים וברוב המקרים מגיעה לשיאה סביב גיל 9 חודשים - החרדה דועכת בהדרגתיות אבל צפויה לחזור סביב גיל שנה וחצי.
המאפיין העיקרי של חרדת הנטישה היא העדפת ההורים או המטפלים העיקריים של התינוק על פני כל השאר, ובנוסף בכל פעם אשר מבין התינוק ש"נעזב" לבד בחדר בלעדיכם בבית יביע את מחאתו גם כן.
חרדת הנטישה עשויה לבוא לידי ביטוי בשינוי קיצוני במצבי הרוח ושינוי התנהגותי כמו בכי של תינוקכם בעת פרידה מכם. לעומת זאת, חרדת נטישה יכולה לבוא לידי ביטוי באדישות מוגזמת בעת פרידה מכם או בדרך מרומזת יותר כמו קשיים באכילה ובשינה.
למרות שביטוייה של חרדת הנטישה אינם נעימים ואף קשים לעיכול עבורכם ועבור התינוק, כדאי לדעת כי היא מבטאת שלב חשוב מאוד והכרחי בהתפתחות הקוגניטיבית והרגשית שלו.
מבחינה רגשית מעידה חרדת הנטישה כי מעמיק הקשר בין התינוק לבין הדמויות המטפלות בו, בעיקר עם האם. מבחינה קוגניטיבית מראה חרדת הנטישה כי התינוק מפתח את יכולת הזיהוי בין המוכר לזר, בין הישן לחדש ובין הקיים לנעדר.
המאפיין העיקרי של חרדת הנטישה היא העדפת ההורים או המטפלים העיקריים של התינוק על פני כל השאר, ובנוסף בכל פעם אשר מבין התינוק ש"נעזב" לבד בחדר בלעדיכם בבית יביע את מחאתו גם כן.
חרדת הנטישה עשויה לבוא לידי ביטוי בשינוי קיצוני במצבי הרוח ושינוי התנהגותי כמו בכי של תינוקכם בעת פרידה מכם. לעומת זאת, חרדת נטישה יכולה לבוא לידי ביטוי באדישות מוגזמת בעת פרידה מכם או בדרך מרומזת יותר כמו קשיים באכילה ובשינה.
למרות שביטוייה של חרדת הנטישה אינם נעימים ואף קשים לעיכול עבורכם ועבור התינוק, כדאי לדעת כי היא מבטאת שלב חשוב מאוד והכרחי בהתפתחות הקוגניטיבית והרגשית שלו.
מבחינה רגשית מעידה חרדת הנטישה כי מעמיק הקשר בין התינוק לבין הדמויות המטפלות בו, בעיקר עם האם. מבחינה קוגניטיבית מראה חרדת הנטישה כי התינוק מפתח את יכולת הזיהוי בין המוכר לזר, בין הישן לחדש ובין הקיים לנעדר.
מחיאת כפיים (7-12 חודשים)
מחיאת כפיים מתאפשרת לאחר התפתחות יכולות מוטוריות ותקשורתיות מקדימות אחרות בינהן: קשר עין- יד, הבאת כפות הידיים אל קו אמצע הגוף (זו אל זו), התמצאות במרחב ,(היכולת להעריך היכן נמצאות כפות הידיים ביחס לשאר הגוף), ועוד. לכן כשתינוק מוחא כפיים, בהחלט שמגיעות לו מחיאות כפיים בחזרה.

צילום: Shutterstock
אבני דרך מחודשים קודמים שעדיין בטווח (לחצו להרחבה):
יכולת לאחוז אובייקט מגושם (6-8 חודשים)...
זחילת גחון (6-8 חודשים)...
שימוש במחוות תקשורתיות (6-12 חודשים)...
קביעות אובייקט (5-8 חודשים)...
חרדת זרים (5-9 חודשים)...
תגובה לקריאה בשם (5-9 חודשים)...
הפקת הברות (5-9 חודשים)...
בהקלטה הבאה מודגמת הפקת הברות של תינוקת בת 7 חודשים:
מה דעתך בנושא? כתבי לנו כאן... (0)








